he.wikipedia.org

שוש ארד – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוש ארד
ענף מדעי ביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שושנה (מליס) ארד היא פרופסור אמריטה לביולוגיה והנדסת ביוטכנולוגיה, חוקרת בתחום הביוטכנולוגיה של אצות, חומרים בעלי ערך מהים, בפרט רבי-סוכר (פוליסכרידים) טבעיים. חברת סגל המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 2016 - 2020 כיהנה כנשיאת המכללה האקדמית אחווה. בשנים 2004 - 2016 כיהנה כנשיאת המרכז האקדמי רופין. בשנים 2008–2010 שימשה יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות.

שוש ארד בין שרוולי האצות במעבדתה במכון למחקר יישומי במדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ארד סיימה את לימודיה לתואר ראשון בשנת 1970 בביולוגיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 סיימה את לימודיה לתואר שני (M.Sc) בהצטיינות באוניברסיטת בן-גוריון (בשיתוף האוניברסיטה העברית) במחלקה לביולוגיה בהנחייתו של פרופ' עמוס ריצ'מונד (M.Sc. Thesis: Cellular water content as a modulator of Ribonuclease activity). בשנת 1978 השלימה לימודי מאסטר (M.Sc) ודוקטורט (Ph.D) במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) בנושא pH-induced aggregation in Chlorella בהנחיית פרופ' רוי מקגואן.

לאחר שובה ארצה חזרה לאוניברסיטת בן-גוריון למכונים למחקר שימושי, אל המכון לחקר החקלאות. בהמשך הקימה קבוצה המתמקדת בביוטכנולוגיה של אצות, ובפרט חקר פוליסכרידים של מיקרו-אצות אדומיות.

במהלך שנות התשעים הקימה באוניברסיטת בן-גוריון את המכון למחקר יישומי במדעי החיים (כיום, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב) ועמדה בראשו עד שנת 2004. בשנת 2004 נבחרה להיות נשיאת המרכז האקדמי רופין, אשר בעמק חפר. לאחר סיום שלוש קדנציות ובסה"כ שתים-עשרה שנות כהונה בראש רופין (משך הזמן המקסימלי המותר לפי הנחיות המל"ג) עברה ארד למכללת אחווה אשר בנגב.

ארד ניהלה את המכון בראשיתו ובהקמתו ועד שנת 2004. המכון היווה קרקע פורייה להתפתחות המחקר הביוטכנולוגי בנגב והיווצרות מארג רב תחומי של מחקר שימושי ממוקד בתחום זה. קשת הנושאים הכלולים בתחום הביוטכנולוגיה איפשרה שיתוף פעולה יוצא דופן בין מיטב החוקרים של מחלקות הפקולטה להנדסה, הפקולטה למדעי הטבע והמכונים למחקר שימושי בתחום זה. בשנות ניהולה נבנה בניין המכון בתרומת משפחת דה-פיצ'יוטו (הבניין נחנך בשנת 2000) והוכרז כמכון לאומי למחקר בתחום הביוטכנולוגיה בנגב. המכון פעל במקביל ובשיתוף פעולה עם המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.

בשנת 2004 נבחרה ארד לנשיאת המרכז האקדמי רופין וכיהנה בתפקיד עד נובמבר 2016. ארד דוגלת בשימת דגש על פעילות חברתית ותרומה לקהילה במקביל ללימודים האקדמיים וכחלק מאבני היסוד של המוסד. במסגרת זו מעודדת המכללה תרומה לקהילה של סגל המרצים והסטודנטים[1].

כהונתה של ארד אופיינה בהקמת שני מכוני מחקר ייחודיים - המכון לחקר ההגירה והשילוב החברתי, והמכון ללימודי הים התיכון והסביבה הימית בשיתוף אוניברסיטת ת"א. במסגרת המכון ללימודי הגירה הקימה ארד גן פסלים של אמנים עולים המקשט את קמפוס המכללה, תוך מתן במה לעולים חדשים. עוד, יזמה ארד תוכנית המיועדת לבני העדה האתיופית בה במקביל לתואר האקדמי נלמד גישור רב-תרבותי.

ארד גורסת כי על המכללות ללמד גם לתואר שני תוך הרחבת המחקר, לפיכך הובילה להקמת שבע תוכניות לתואר שני.

בדצמבר 2016, לאחר סיום כהונתה, החליט המרכז האקדמי רופין להוקיר את פעילויותיה בו ולהעניק לארד אות עמית כבוד.

ארד כיהנה כנשיאת מכללת אחווה אשר במועצה האזורית באר טוביה. בתקופתה חלה עליה משמעותית בדירוג שביעות הרצון של הסטודנטים מהלימודים כמו גם קפיצה משמעותית במספר תוכניות הלימוד החדשות שיוזמו, אושרו ואף ניתנה בחלקן הסמכה בתחומי לימוד חדשניים. בפרט, הובילה פיתוח אשכול לימודים פארא-רפואיים שיועד לענות על החוסר המשווע של בעלי מקצוע בתחומים אלו בנגב ובכלל. נוסף על זה, הובילה את תחום לימודי האגרוטק.

בכהונתה הושם דגש על גיוס וקידום חברי סגל רבים בדרגות אקדמיות, תוך שימת דגש על איכות ההוראה כמו גם קיום מחקר. נוסף על אלו, חלה תנופה משמעותית בפיתוח הפיסי של קמפוס המכללה תוך שימת שיפוץ כללי, הקמת מדשאות ושיפור התשתיות הפיזיות.

בתחום החברתי קידמה ארד שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים מחוץ למכללה לטובת הקהילה והסביבה, בפרט בתחומי לימודי מקצועות הבריאות (שת"פ עם משרד הבריאות, ביה"ח תל השומר, המרכז לבריאות הנפש בב"ש, מכללת אשקלון ועוד), בתחום האגרוטק (מכון וולקני) ועוד. עוד, קידמה ארד שילוב סטודנטים בדואים בלימודים האקדמיים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם עמותת "כוכבי המדבר" והקמת מקהלה משולבת לסטודנטים יהודים וערבים ("קולות שלובים").

בתקופתה דורגה המכללה לראשונה על ידי מגזין "פורבס" כאחת מעשר המכללות המובילות בישראל.

מחקרה של ארד עוסק בביוטכנולוגיה של אצות ים, ובפרט בשימושים ברפואה ובקוסמטיקה המבוססים על חומרים המופקים מאצות ים חד-תאיות. במסגרת מחקרה פיתחה שיטה ייחודית לגידול האצות בניצולת גבוהה לשימוש תעשייתי. טכנולוגיה זו מוסחרה על ידי האוניברסיטה ונמצאת כיום בשימוש תעשייתי של חברת פרוטרום[2] ובמוצריהן של כמה חברות קוסמטיקה מובחרות. מחקרה של ארד מתמקד בפעילויות הביולוגיות והכימיות הייחודיות שמקורן במבני הסוכר אשר באצות הים תוך שימוש בם לצורכי האדם. תוצר מרכזי של מחקר זה הוא חומר ג'לי המופק מן האצות ומשמש בתעשיית הקוסמטיקה ולצרכים רפואיים כמעכב הזדקנות, מגן על עור הפנים (אנטי-אייג'ינג) ובעל פעילות אנטי-דלקתית.

בשנת 2016 נבחר מחקרה להיות מוצג בתערוכת "תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם" בנתב"ג, ביוזמת משרד המדע שתיאר את טכנולוגיית גידול האצות כחלוצית בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית. באותה השנה נבחרה ארד להציג את תמצית מחקרה על תרומת האצות לביוטכנולוגיה, הרפואה והחקלאות בוועידת TEDxRuppin של ארגון TED.

במסגרת מעבדת המחקר שלה הנחתה ארד עשרות סטודנטים לתואר שני (M.Sc), לדוקטורט (Ph.D) ובתר-דוקטורנטים (פוסט-דוקטורט).

ארד היא אם לבן אחד ואלמנתו של יהודה ארד, שהיה סמנכ"ל חברת התרופות "טבע", בכיר בתעשייה הכימית וחבר המועצה התעשייתית נאות חובב.

*פרופ' שוש ארד, על גילויה בתחום האצות ועבודתה בנגב (מתוך ראיון של רבקה מיכאלי)

  1. ^ על פעילות זו זכה המוסד בפרס המעורבות החברתית של המועצה להשכלה גבוהה ע"ש שוש ברלינסקי
  2. ^ אורי בינדר, פיתוח ישראלי: ג'ל אנטי-הזדקנות שמופק מאצות, באתר nrg