שלמה יהודה ליב אליעזרוב – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	תרכ"ג
פטירה	כ"ז בטבת תשי"ב (בגיל 89 בערך)
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום פעילות	חברון, סמרקנד, ירושלים
רבותיו	הרב שמעון מנשה חייקין, הרב אליהו מני.
תלמידיו	הרב סלימאן מנחם מני, הרב מרדכי פנחסוב, הרב חזקיה קייקוב
חיבוריו	שאילת שלמה
תפקידים נוספים	ראש ישיבה

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (בקיצור שיל"א; ה'תרכ"ג – כ"ז בטבת ה'תשי"ב) היה ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון. שליח לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד.

נולד בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לרב אליעזר שמעון קזרנובסקי מצאצאי האדמו"ר הזקן. כשהיה בן עשר שנים עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בעיר חברון. בחודש סיון שנת תר"מ נשא לאישה את מרת חנה ברכה בתו של הרב דובער הלוי אשכנזי. אחרי חתונתו שינה את שם משפחתו ל"אשכנזי", שם-משפחת אשתו.

למד אצל ראב"ד עדת האשכנזים בחברון הרב שמעון מנשה חייקין והיה תלמידו המובהק, כן למד אצל רבי אליהו מני, שבמשך השנים אף הכין את כתביו לדפוס. את ה'קבלה' לשו"ב קיבל מקודמו ברבנות חברון רבי דובער אפרת.

בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם^[1]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב^[2], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית (לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם). במשך זמן כהונתו פתח ישיבה^[3][4] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה^[5], לשם כך מינה את תלמידו בכירו שו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

שהה בעיר זו לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר.

היה חסיד של רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. בשנת תרס"ג מונה לרבה האשכנזי של חברון, במקום הרב דובער אפרת שעזב לירושלים. היה ידיד קרוב של רבה הספרדי של העיר - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הוא הקים בחברון את ישיבת תורת אמת וישיבת מגן אבות ועמד בראשם.

בן משפחתו ורבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, מינה אותו להיות נציגו ובא כוחו לארץ ישראל, והטיל עליו שליחויות שונות.

ספרו 'שאילת שלמה' הוא שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך.

הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז בטבת תשי"ב. בשנת 1987 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו^[6].

בנו היה הרב אברהם אליעזרוב. נכדו הוא הרב דב בער אליעזרוב.

עץ משפחתו

< תבנית:עץ משפחת שניאורסון עץ זה מרכז רק את צאצאיה המפורסמים של משפחת סלונים או חוליה המקשרת בין דורות[א] עץ זה הוא חלק 2 מתוך 3 בעץ משפחת סלונים, לחלק א, לחלק ג | צבע תכלת בעץ מראה על קישור לחלק אחר בענף לפרטים נוספים על אבות המשפחה ראו בשלושת הדורות הראשונים של עץ המרכזי של משפחת שניאורסון. עץ זה הוא גם ענף של משפחת שניאורסון רבי שניאור זלמן מלאדי אליעזר גרייבר[ב] רבי דובער שניאורי משה שלמה זלמן סלונים ('זלמן רויזעס')[ג] מנוחה רחל סלונים יעקב כולי סלונים[ד] למרדכי דובער סלונים - ראו א' שטערנה רייזא קזרנובסקי[ה] ללוי יצחק סלונים - ראו א' (1) יהודה לייב סלונים[ו] לשרה פרידה ריבלין - ראו א' למינה רוזא אפרת - ראו א' אליעזר שמעון אליעזרוב רבקה משיוף[ז] אברהם זלמן [ח] קזרנובסקי-שניאורסון אסתר שיינא שפרה[ט] לזאב דב סלונים - ראו ג' שלמה יהודה ליב אליעזרוב יעקב זבולון משיוף[י] מנחם שמואל שניאורסון מנוחה רחל (אשת מרדכי גרונר) חיים יוסף שלמה שניאורסון שטרנה רייזה דמנד אברהם אליעזרוב לנה וקסמן[י"א] חיה בם ישראל יוסף שניאורסון יהודה לייב גרונר מרדכי שניאורסון שלום דימנד יהלום דב בער אליעזרוב טוביה יצחק וקסמן[י"ב] קותי שניאורסון חיה גרוזמן (אשת מאיר גרוזמן) גדעון שניאורסון שאול יהלום יוכבד ליפשיץ רחל (אשת מרדכי כסלו) יוסי שניאורסון (בעלה של מירי) ישראל יוסף גרוזמן אהוד שניאורסון שילה ליפשיץ ענת וקסמן יוסי וקסמן מנדי גרוזמן מקורות בהערה[י"ג] הערות: ^ כאשר במהלך הדורות יש בדיוק שני שמות אותו דבר - מצוין זאת במספרים, בצבעים ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד למשל רבי שניאור זלמן מלאדי (שד"ב וולפא, עבד מלך, עמודים 15–18) ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב ^ ספר הצאצאים עמוד 163 מספר 58 ^ מספר 329 בספר הצאצאים ^ עמוד 204, מספר 160 בספר הצאצאים ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון, על שם אבי המשפחה (רבי שניאור זלמן מלאדי) | ראה במשפחת שניאורסון ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל ^ עמוד 256 בספר הצאצאים מספר 412 ^ ספר הצאצאים, עמוד זה מספר 862, ובעמוד לפניו ^ ספר הצאצאים, עמוד זה מספר 1730 ^ העץ מבוסס על ספר הצאצאים בעיקרו | כמו כן ממקורות נוספים, בהם ספר תולדות משפחת הרב מלאדי - רק במקומות שבהן מצוין בהערות, שאר העץ (בין אם מצוין בין אם לא) מבוסס על ספר הצאצאים

• פרק על הרב בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש
• אודות הרב ביטאון העדה החרדית
• שניאור זלמן ברגר, עד כי יבוא שיל"א חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, שבועון בית משיח גיליון 686, באתר חב"ד אינפו ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
• שלמה יהודה ליב אליעזרוב (1863-1952), דף שער בספרייה הלאומית

רבני היישוב היהודי בחברון
הרבנים האשכנזים	שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט)
הרבנים הספרדים	אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) • משה פירירה (?- עד ה'תרכ"ד) • אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב - ה'תרס"ה) • סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד)
היישוב החדש בחברון	דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) • הרב אברהם יצחק שוורץ (מכהן)