שמורת אל כנוב – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() | |
קשת ברכס כנוב. סמוך לפני קדם ומיצד | |
נתונים ומידות | |
---|---|
שטח | 48,700 דונם |
מיקום | |
מדינה |
![]() |
מיקום |
הר חברון ![]() |
קואורדינטות | 31°34′31″N 35°14′26″E / 31.575269916377°N 35.240521898665°E |
![]() ![]() |
שְׁמוּרַת אֶל כַּנוּבּ היא שמורת טבע הנמצאת בהר חברון. שטח השמורה 48,700 דונם, והיא הגדולה בשמורות הטבע שבספר מדבר יהודה.
בשמורה מספר ערוצים קניוניים שיורדים מרום 940 מטרים עד לגובה של 320 מטרים. אחד הבולטים שבהם הוא קניון ואדי אל-כילת בו קיימים סלעי דולומיט. בשמורה נובע מעיין ניקבה "עין א-דרת". בכל רחבי השמורה פזורים בורות מים, כבשני סיד רבים ומערות טבעיות.
בשמורה מיני צומח נדירים, בהם סגל צנוע ותודרה מצוייצת, במצוקים גדלים ציפורנית אפורה וכלך שומרוני. הצומח הטבעי נשמר היטב בעיקר בשטח הסמוך לאיבי הנחל, בו הרעיה אסורה. בשמורה נצפו מיני צמחים שנחשבים בסכנת הכחדה[1], ביניהם: אירוס שחום, דבקה אפורה, ולריניית מכונפת, חלבלוב עב-זרע, וציפרנית אפורה.
לראשונה ממערב לירדן, בשמורה זו נצפה הצמח הנדיר בר-דורבן הסירה[2], בשנת 2020. עד אז, צמח זה היה מוכר בעיקר בהרי אדום.
הנקודה הגבוהה בשמורה היא "רכס אל כנוב", שהוא הנקודה הדרומית ביותר ממנה ניתן (בתנאי ראות מעולים) לצפות בחרמון[3].
השמורה מחולקת לשטחי C, שטחי B ושטחי A. מאז מסירת חלקים מהשמורה לידי הרשות הפלסטינית, הפכו אזורים נרחבים ל"שממה אקולוגית ולמוקד של מפגעים סביבתיים"[4].
- יהונתן סלע ו-אורי ארנון, טיולי רכס הכנוב, תשפ"ב
- שמורת אל כנוב באתר טבע ונופים בישראל
- ^ רשימת תצפיות בשמורת אל-כנוב ב'רשימה האדומה' של מרכז רת"ם
- ^ בר-דורבן הסירה, באתר "צמח השדה"
- ^ תצפית רכס אל כנוב, תצפית לחרמון, באתר עמוד ענן
- ^ צפריר רינת, שמורת הטבע במדבר יהודה שהועברה לרשות בהסכם וואי הפכה לשממה אקולוגית, באתר הארץ, 23 ביולי 2006