שער ציון (בית חולים) – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שער ציון (נקרא לעיתים "שערי ציון") היה בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ^[1].

פתח את שעריו בשכונה היהודית יפה נוף שברובע מנשייה בשנת 1891 כבית החולים "שער ציון" ונסגר ב-1921 כבית החולים הדסה (יפו) מיסודה של ההסתדרות הציונית הדסה^[2].

שרת את קהילת יהודי יפו וחלוצי השכונות היהודיות החדשות שמחוץ לתוואי חומת העיר ללא הבדל זרם ועדה, את אנשי מושבות העלייה הראשונה, עולי העלייה השנייה וגם אוכלוסייה לא יהודית. ציביונו הציוני של בית החולים קם לו בזכות פעילותו הציונית הענפה של ד"ר מנחם שטיין מדמויות המפתח של המוסד.

ציון היא מטונימיה לארץ ישראל, והמושג שער ציון הוא דימוי לעיר יפו ונמלה, ובעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שהביאו לסגירתו בפני העלייה, לעיר תל אביב ונמלה, כשער הכניסה לעולים לארץ ישראל. מוסד נוסף של יהודי יפו שנחנך ב-1886 ונתכנה באותו השם הייתה ספריית שער ציון^[3].

ראשיתה והתפתחותה של העזרה הרפואית היהודית ביפו קשורים קשר הדוק לגלי העליות לארץ ישראל ובראשם שני גלי העלייה הראשונה 1881-2 ו-1890^[4]. עד אז, העזרה הרפואית היחידה שניתן היה לקבל ביפו של היישוב הישן הייתה אחת משתיים: או מידי רופא מושבות הברון שפקד את יפו פעמיים בשבוע או מידי המיסיון שפתח ב-1880 בית חולים עם 18 מיטות, נהג לסגור את שעריו בקיץ, עלות שירותיו הייתה מחוץ להישג ידם של מרבית יהודי יפו, וזאת מלבד הקושי של יהודי להיעזר בשירותי המיסיון^[1].

הניסיון הראשון לפתרון דחוק של סוגיית העזרה הרפואית הכמעט נעדרת מחיי קהילת יפו וקהילת פועלי המושבות, שבניגוד לאכרים נאלצו לשלם עבור הטיפול של רופא המושבות, נעשה ב-1886 על ידי "אגודת עזרת ישראל" שנוסדה באותה השנה ביפו על ידי האחים רוקח, חיים שמרלינג מוותיקי יפו, ואיש ביל"ו, הרופא הממשלתי ורופא המושבות ד"ר מנחם שטיין. האגודה שכרה בית ששימש כאכסניה, ספרייה ומרפאה "לכל נצרך ולא רק לאנשי יפו". המיזם הרפואי של 'עזרת ישראל' פעל במשך 5 שנים והקל אך במעט על המצוקה הרפואית בעיר^[1]. אין זיהוי למקום.

בקיץ 1891 נוספו לעולי הגל השני של העלייה הראשונה משנת 1890, חולי מגפת הקדחת שפשטה בארץ והחלופה היחידה למרפאה הקהילתית הייתה בית החולים של המיסיון. נוצר הצורך לשכור מבנה גדול יותר. ביוזמה ובהון משותף של שמעון רוקח, ועד העיר יפו^[5], אגודת עזרת ישראל, הוועד הפועל של חובבי ציון, לשכת 'שער ציון' של בני ברית ביפו^[6][1], ובני קהילות בחו"ל אליהן נשלחו שד"רים מיוחדים, נשכר בית אגא יוסוף על קו "חוף אירשיד" בדרומו של רובע מנשייה^[2] ובראשית 1891 נוסד בית החולים 'שער ציון'. הבית הדו-קומתי כלל מרפאה, בית מרקחת, "בית אסם ותבשיל" ואת משרד ועד העיר. במגילת הייסוד של בית החולים נאמר שהוא פתוח "לכל בני ישראל, אשכנזים או ספרדים מבני העיר או מבני המושבים או מבני שאר הערים, ואפילו לאורחים העוברים ושבים או באים לרחוץ בים". שש עשרה מיטות בשישה חדרים נועדו לאשפוז חולים. בבית החולים עבדו ד"ר שטיין ו"רופא המושבות" ד"ר אהרן מאיר מזי"א. מנהלי בית החולים היו שמעון רוקח עצמו, ראש הוועד של קהילת יהודי יפו, ויחיאל מיכל פינס בעוד מנהלו הרפואי היה ד"ר מנחם שטיין. מזכיר בית החולים היה יעקב גולדמן. התגלעו מחלוקות בגין העברת כספים שנגבו לצורכי בית החולים למימון פעילות הוועד^[7]. נחתם חוזה לקבלת חולים עם ד"ר מנחם שטיין. התשלום עבור השירות הרפואי היה מדורג ולמחוסרי יכולת בחינם. חולים קשים זכו לביקורי בית ואספקת מזון על חשבון הקהילה. מיסים ללשכה ולוועד ותרומות לא הצליחו לאזן את תקציב המוסד שהיה יותר מרפאה קהילתית מבית חולים^[1]. פעם אחר פעם עמד המוסד בפני סגירה בשל קשיי מימון ורק השתדלות משותפת של הוועד היהודי ותמיכת הממשלה העות'מאנית הצילה אותו.

בשנת 1898 רכש שמעון רוקח, בסיוע כספים שגייס מהברונית קלרה הירש, אלמנתו של מוריס הירש, חברת כי"ח, הברון רוטשילד וירושת וולף סגל איש העלייה הראשונה שצוותה לבית החולים^[1], את בית הקונסול האוסטרו-הונגרי, יעקב פסקל, ש"חדריו מרווחים ואור ואוויר שוררים בהם"^[8], לימים, רחוב חסן בק, בשכונת יפה נוף שברובע מנשייה, כיום תחנת הדלק 'פז' מול בית התעשיינים^[9]. הבית בן 25 החדרים השתרע על נחלה של 13 דונם ונרשם בבית הדין השרעי ביפו כ'הקדש נייגו'^[10]. בשנת 1899 עבר בית החולים למיקומו החדש. ב-1912 חתמה קופת החולים לפועלים החקלאיים ביהודה על הסכם אשפוז ראשון עם בית החולים, שכלל תשלום דמי אשפוז לפועלים חולים ולנשותיהם שילדו בבית החולים.

לימים החל ב-1918 היה משכנו של בית החולים 'שער ציון' למשכנה של הדסה (יפו) טרם עבר בשנת 1921 לתחום מה שלימים נודעה כעיר תל אביב ושינה שמו לבית החולים הדסה (תל אביב).

מבנה בית החולים שימש לאחר סגירתו כסנטוריום ומשכן ל'מרחצאות דרום'. המבנה נהרס כליל במלחמת העצמאות^[8].

בבית החולים עבדו במהלך שנות קיומו ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, ד"ר סוניה בלקינד, ד"ר הלל יפה, ד"ר חיים חיסין וד"ר קרל לורץ'^[11].

• שפרה שוורץ, 'בית החולים "שער ציון" ביפו - בית חולים קהילתי ראשון בארץ (1891–1921), קורות, כרך ט, חוב' ט-י, חש"ן
• חנה רם, חיי היישוב היהודי ביפו בעת החדשה
• נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799-1948, 1998
• רשומות על בית החולים מתוך מפעל הביבליוגרפיה העברית

• בית החולים הראשון ליהודים, באתר בית רוקח
• בית הבושת בציור גוטמן, הסכת באתר סיפורי יפו של אדריכל שמואל גילר המזהה את מיקומו הראשון של בית החולים עם המבנה ששימש במלחמת העולם הראשונה ולאחריה כבית בושת לחיילים הבריטים

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)