תורה אור ולקוטי תורה – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "תורה אור" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ישיבת תורה אור.
המונח "לקוטי תורה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו לקוטי תורה (אריז"ל).
 | |
| עמוד השער של מהדורת תשט"ו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ר' שניאור זלמן מלאדי |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית (חלקית) |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| תאריך הוצאה | 1837 |
 | |
| עמוד השער של מהדורת תשס"ב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדמו"ר הזקן |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית (חלקית) |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים. הספרים יצאו לאור בשני כרכים בשמות שונים. הראשון על ספר בראשית ושמות בשם תורה אור והשני על ויקרא, במדבר ודברים בשם לקוטי תורה. הספרים נערכו ויצאו לאור על ידי נכדו של המחבר, האדמו"ר השלישי לשושלת החב"דית, רבי מנחם מנדל שניאורסון המוכר בשם אדמו"ר הצמח צדק.
שמו של הספר ("תורה אור") הוא סמלי, ורומז לשמו של מחבר הספר ר' שניאור זלמן. כפי שגם רמז לכך אדמו"ר הצמח צדק שערך את הספר, במכתבו אודות הוצאת הספר (נדפס בהוספות לספר).
החלק הראשון (תורה אור) הודפס לראשונה[1] בשנת תקצ"ז (1837). החלק השני של הספר היה אמור לצאת לאור באותה שנה, אולם בעקבות הלשנה שהביאה לסגירת מרבית בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, נדחתה הדפסתו והודפס[1] רק בשנת תר"ח (1848) בשם "לקוטי תורה". הסיבה לשינוי השם הייתה כנראה שהשלטונות לא יזהו קשר לחלק הראשון. שני הספרים נחשבים מספרי היסוד של חסידות חב"ד וזכו למהדורות רבות.
רבי שניאור זלמן מליאדי אמר בתקופת נשיאותו כאלפיים דרושי חסידות ("מאמרים") בשבתות וחגים[2]. את המאמרים רשמו אחיו רבי יהודה ליב, בנו רבי דובער, אחדים מחסידיו, ובתקופה מאוחרת יותר גם נכדו רבי מנחם מענדל, הצמח צדק. מתוך רשימות אלו קיבץ הצמח צדק, קרוב לארבע מאות דרושים שנאמרו החל משנת ה'תקנ"ו, סידרם לפי פרשיות השבוע וערך אותם לדפוס.
לחלק הראשון, "תורה אור", בחר הצמח צדק דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב אחיו של רבי שניאור זלמן שראה אותם כמדויקים. עריכתו הייתה מינימלית והתמקדה בעיקר בציון הפניות לדרושים אחרים של אדמו"ר הזקן שיש בהם תוספת ביאור. המאמרים בחלק השני, "לקוטי תורה", עברו על ידו עריכה[3] מקיפה שכללה גם תוספת רבה של מראי מקומות וציונים לספרי קבלה, מדרשים, ותוספת הגהות, הערות וביאורים משלו. לעיתים צירף והרכיב מספר דרושים לדרוש אחד אם כי הקפיד לשמור על לשון ונוסח דברי הרב כפי שנאמרו ונרשמו על ידי הכותבים.
הספר בנוי מדרושים ("מאמרים") על פסוקי פרשיות התורה ופסוקים מן ההפטורה. הספר תורה אור כולל 155 דרושים. מספר דרושים על כל פרשה מפרשיות התורה בחומשים בראשית ושמות, שמונה-עשרה דרושים על מגילת אסתר, שש-עשרה מאמרי חסידות על חנוכה ואלה מופיעים בפרשת וישב ומקץ ודרוש על פסח בפרשת ויקהל. דרושים על פרשת בשלח ופקודי נדפסו בתחילת הספר לקוטי תורה.
הספר לקוטי תורה כולל כ-230 דרושים ("מאמרים") על פרשיות התורה בחומשים ויקרא, במדבר, דברים. במסגרת זו נוספו לספר מאמרים על ספירת העומר וחג השבועות (בפרשת במדבר), על חודש אלול (בפרשת ראה), ועל חגי תשרי: ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכפורים, סוכות ושמיני-עצרת. בסוף הספר באים 42 דרושים על מגילת שיר השירים.
סגנון אמירת דרושי החסידות של רבי שניאור זלמן מבוסס בעיקרו על לשון הקבלה בפרשנות החסידית המאפיינת את חסידות חב"ד. קרי, עיסוק הן בהיבטים התאולוגיים והן בהיבטים פסיכולוגיים-נפשיים של האדם על בסיס יסודות תורת הקבלה והחסידות. בכך מהווה הספר המשך, השלמה והרחבה ליסודות חסידות חב"ד המבוארים בספר היסוד של חסידות חב"ד - ספר התניא והלימוד בו נחשב על ידי החסידים כלימוד משלים לאחר לימוד התניא, כאשר במקביל לפרשת השבוע נוהגים החסידים ללמוד כל שבת וחג במאמרי הספר השייכים לאותה פרשה וחג והוא נקרא בפיהם "הפרשה החסידית".
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק היה מצטט את הספר פעמים רבות, ואף התבטא "איני יודע כיצד ניתן להתכונן לימים הנוראים, ללא לימוד בספר הזה, שמבטא את גדולתו של אדמו"ר הזקן אף יותר מספר התניא[4].
תורה אור ולקוטי תורה יצאו במשך השנים בכעשרים מהדורות. בהוצאות החדשות של הספר נוספו על ידי הוצאת קה"ת בסוף הספר: מאמרים נוספים, מראי מקומות, מפתחות, השוואות למאמרים אחרים של אדמו"ר הזקן, הגהות והערות של אדמור"י חב"ד על מאמרי הספר ועוד, חלק מההערות והמפתחות נערכו על ידי הרבי מליובאוויטש[5]
- לקוטי שיר השירים, אוצר מאמרי אדמו"ר הזקן על שיר השירים, מלקוטי תורה, תורה אור ושאר כתביו, עורך שניאור זלמן פרקש, ה'תשע"ד.
- נחום גרינולד (עורך), "השיטות והשיטתיות בדרושי רבינו הזקן", ו"מבוא ל'הוספות לספר תורה אור" בתוך: הרב, מחקרים על ספר התניא, משנת חב"ד, דרכו, הנהגתו ותלמידיו, מכון הרב, תשע"ה.
- סדרת חסידות מבוארת - מאמרים מתורה אור וליקוטי תורה עם ביאור משולב בטקסט: עבודת התפלה, מועדים חלק א (אלול, ימים נוראים, סוכות חנוכה), מועדים חלק ב (פורים, פסח, ספירת העומר, שבועות, בין המצרים), שבת קודש, מאמרים מלוקטים, עורך ראשי הרב יעקב לייב אולטיין, היכל מנחם, בורו פארק ניו יורק.
- תורה אור ולקוטי תורה המבואר, המעיינות, מאמר לכל פרשה בחמשה כרכים; כרך נוסף על חנוכה, ארבע פרשיות ופורים. נערך על ידי הוצאת 'מעיינותיך' ו'לעבדך באמת, תשע"ד-תשע"ט.
- תורה אור ולקוטי תורה המבואר, על ידי הרב עדין אבן ישראל, חוברות של ביאור על מאמר או שניים לכל פרשה, עתיד לצאת כספר. למאגר הביאורים.
- חלק מהמאמרים על המועדים יצאו לאור בתרגום לאנגלית, טקסט עם ביאור משולב, בעריכת הרב אליהו תגר בהוצאת קה"ת:
- Selections from Torah Or and Likkutei Torah, Kehot, Brooklyn 2009, at chabad.org.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
- תורה אור, פורמט ספר, לקוטי תורה, בפורמט ספר - אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
- תורה אור ומראי מקומות, הערות וציונים לספר ולקוטי תורה ומראי מקומות, הערות וציונים לספר, טקסט דיגיטלי, באתר ספריא
- שיעורים ב תורה אור ו לקוטי תורה, באתר "חסידות נט"
- הרב אבינועם אהרוני, מאמרים מעובדים מתורה אור ולקוטי תורה באתר בעל התניא.
- הרב יוסף יצחק אופן, שיעורים בווידאו במאמרי תורה אור ולקוטי תורה באתר חסידות טיוי.
- תורה אור ולקוטי תורה במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות באתר חסידות בהירה
- תורה אור ולקוטי תורה במהדורה מבוארת של הרב עדין אבן ישראל באתר תקוע
- תורה אור ולקוטי תורה, באתר OCLC (באנגלית)
- ^ 1 2 היום יום ג' שבט, הוצאת ספרים קה"ת. תש"ג
- ^ רובם נדפסו בסדרת מאמרי אדמו"ר הזקן על סדר השנים.
- ^ היום יום טו בשבט, תש"ג
- ^ סיפר תלמידו הרב צבי שכטר.
- ^ זה יצא גם בספר בפני עצמו: מנחם מנדל שניאורסון, מפתחות והערות לספר תורה אור, ברוקלין תשט"ו, באתר היברובוקס
| רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| פעילות ציבורית ומושגים | קופת מעות ארץ הקודש • כולל חב"ד • תקנת המקוואות של בעל התניא • חג הגאולה • פדה בשלום | 
|
| ספריו | ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן • אגרות קודש אדמו"ר הזקן • שו"ת אדמו"ר הזקן | |
| ניגונים שידוע שחיבר | ניגוני רבי שניאור זלמן: "ארבע בבות" • "אלי אתה" • "אבינו מלכנו" • "קול דודי" • "שלוש תנועות" • "ניגון דבקות לתפילות ראש השנה" • "ניגון צאינה וראינה" • "ניגון לקראת שבת" • "ניגון דבקות חב"ד לתפילות שבת" • "כאיל תערוג" • "ניגון ישן" | |
| רבו ומשפחתו | המגיד ממזריטש (רבו) • ישראל ברוך פוזנר (אביו) • סטערנא (אשתו) • דובער שניאורי (בנו ממשיכו, ה־2 בשושלת) • חיים אברהם שניאורי (בנו) • משה שניאורי (בנו) • דבורה לאה (בתו) • פרידא (בתו) • רחל (בתו) • יהודה לייב מינוביץ' (אחיו) • מנחם מנדל שניאורסון (נכדו שגידל, ממשיכו וה־3 בשושלת) • משפחת שניאורסון |