תל נעמה – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תל נעמה

תל נעמה
היסטוריה
בונה	מרדכי שוורץ
נבנה	1940
ננטש	1989
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	הגליל העליון
קואורדינטות	33°10′34″N 35°35′42″E / 33.17602°N 35.59511°E
(למפת אצבע הגליל רגילה) תל נעמה

תל נעמה (בערבית: תל א-נאעמה) היא גבעה בגובה 83 מטר מעל פני הים, כשני קילומטרים ממערב לכפר בלום שבעמק החולה. התל הוא אתר ארכאולוגי. על גבעה זו התיישבה משפחת שוורץ, שהייתה מראשוני החקלאים בארץ ישראל שעסקו בגידול דגי מאכל. בתקופה מסוימת ישבו במקום מקימי קיבוץ כפר בלום. כיום האתר נטוש ומוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ממצאים שנמצאו על התל (חרסים ושרידים אחרים) מצביעים על התיישבות בתקופות הכנעניות הקדומה והמאוחרת, בתקופה הישראלית, ומהתקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים.

כפר ערבי, חקלאי, ששכן בקרבת התל. ננטש במאי 1948 במהלך מבצע יפתח. רוב שטחו של הכפר נחרש. תושביו הקימו על התל קבר שייח. הערבים כינו את המקום "תל-אל-חייה" (תל הנחשים) על שם הנחשים ששרצו במקום.

מרדכי שוורץ נולד בפולין וגדל בווינה, אוסטריה למשפחה שעסקה בגידול דגים בהיקפים גדולים. ב-1926 עלה לארץ והחל לפתח את ענף בריכות הדגים במספר מקומות בארץ. ב-1940 הגיע מרדכי עם אחיו, משה ופייבל, לתל נעמה ושם הקימו את משק שוורץ (שנקרא רשמית נעמה). במשק גידלה המשפחה דגי קרפיון למאכל. מבני המשק הוקמו בעזרתו של האדריכל אריה שרון והמשק הוקף בכ-900 דונם של בריכות דגים. החווה פעלה עד לשנת 1971 אז הועברו האדמות לקק"ל והוחכרו לקיבוץ משגב עם. במהלך שנות ה-80 יובשו הבריכות וב-1989 עברו האדמות לידי מינהל מקרקעי ישראל.

ב-1941 עלה למקום גרעין אנגלו בלטי^[1][2]. גרעין זה הקים ב-1943 את קיבוץ כפר בלום. הגרעין בחר להתיישב על הגבעה בגלל ריבוי הביצות באדמות העמק ובתקופה זו עבדו, בין השאר, בבריכות הדגים של משפחת שוורץ.

על התל נותרו בניינים חרבים וחורשת אקליפטוסים. המקום הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בתחילת שנות ה-90 התיישב במקום האמן שלמה קסל (יליד כפר בלום) ושיחזר את אחד הבתים. קסל היה בין הדוחפים להכרזת המקום כאתר מורשת. מינהל מקרקעי ישראל, שהתנגד לפעילותו של האמן במקום, פעל לסילוקו ובשנת 2000 אף הרס את אחד מהמבנים ההיסטוריים שעל התל.

• קיבוצי נצ"ח

• עמק החולה וסביבתו הוצאת ספרים אריאל (ירושלים): כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת 75–76, אוגוסט 1990, עמוד 66
• שמואל רוטברד, שוורץ של הדגים: (מונולוג של חלוץ מגדלי הדגים בישראל), מערכת, 2014

• אלי אשכנזי, "משק שוורץ", מהמפעלים הראשונים בגליל, בסכנת התפוררות, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2005
• אמנון לויה, ברנקו זיצר ומפעל הדגים בקורדני 1934-1947, הוצאת קתדרה (אורכב)
• גיא ליברמן, ‏הנשכחים, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל)
• אהוד רם, דגים ב"גבעת הנחשים" דבר, 28 באוקטובר 1955
• צבי אילן, חלוץ גידול הדגים, דבר, 11 בדצמבר 1981
• אייזיק סדומי, חלוץ גידול הקרפיונים, דבר, 27 בינואר 1982