E – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באות באלפבית הלטיני. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו E (פירושונים).
| Ee | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||
| אלפבית לטיני | ||||||
| Aa | Bb | Cc | Dd | Ee | Ff | Gg |
| Hh | Ii | Jj | Kk | Ll | Mm | Nn |
| Oo | Pp | Rr | Ss | Tt | Uu | |
| Vv | Ww | Xx | Yy | Zz |
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
האות מקורה באות היוונית אפסילון (Ε ε), ומקורה של זו באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית ה"א. האות מייצגת תנועה קדמית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /ɛ), כתנועת הצירי או הסגול, ולפעמים גם תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /i), כתנועת החיריק.
באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "אקו" (באנגלית: הד) (Echo).
ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 69 (E) ו-101 (e).
בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה:
- ·
האות E נכתבת באותיות גדולות: E
ובאותיות קטנות: e
|
|
|
|
|
| הילול פרוטו כנעני | הא פיניקית | אפסילון יוונית | E אטרוסקית | E לטינית |
בהקשרים מסוימים, E יכולה לסמל:
- E, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)