ביאור:משלי יג – ויקיטקסט
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- א בֵּן חָכָם מוּסַר אָב זוכה לשמוע דברי ביקורת מאביו, וְלֵץ הלועג לחכמה לֹא שָׁמַע גְּעָרָה אביו אינו גוער עליו כי התייאש מלחנכו.
- ב מִפְּרִי מהתוצאות של- פִי אִישׁ דברי המוסר שהאדם מטיף לבנו החכם יֹאכַל טוֹב ייהנה האב ו/או הבן, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים האבות המועלים בתפקידם ואינם מחנכים את בניהם חָמָס יסבלו מקלקול והשחתה.
- ג נֹצֵר שומר היטב פִּיו את דבריו, שלא לדבר כשלא צריך - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ חייו, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מרחיב את שפתיו ומדבר בלי הגבלה - מְחִתָּה שבר והרס לוֹ.
כסף ושקרים
- ד מִתְאַוָּה וָאַיִן אך לא מוצאת את תאוותה נַפְשׁוֹ עָצֵל נפשו של אדם עצל, וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן תקבל את כל תאוותה.
- ה דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע ואת הרשע המשקר יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר הצדיק יבייש ויחרף, בכך שיחשוף את שקריו.
- ו צְדָקָה דרכו של הצדיק היא - תִּצֹּר לשמור ולהגן תָּם דָּרֶךְ על החפים מפשע, וְרִשְׁעָה ודרכו של הרשע היא - תְּסַלֵּף לעקם ולעוות חַטָּאת את החטאים, כלומר להציגם כמעשים טובים.
- ז יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר מתחזה לעשיר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ מתחזה לעני וְהוֹן רָב.
- ח כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ - עָשְׁרוֹ לפעמים, כדי להציל את חייו, נדרש העשיר לתת את כל רכושו, וְרָשׁ - לֹא שָׁמַע גְּעָרָה ומהעני לא דורשים שום דבר ולא מותחים עליו ביקורת.
- ט אוֹר הצלחה שאינה תלויה בחומר (ראו מלבי"ם, הגר"א) צַדִּיקִים יִשְׂמָח יצמח וירבה, וְנֵר הצלחה התלויה בחומר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
פסוק י בפרקנו מדבר על הנזקים שגורם בטחון עצמי מופרז לצוות; פסוק דומה בפרק יא מדבר על הנזקים שגורם בטחון עצמי מופרז לאדם יחיד. ראו נזקי הזדון
- י רַק בְּזָדוֹן כאשר אנשי הצוות נוהגים בביטחון עצמי מופרז יִתֵּן התוצאה היא מַצָּה מריבה קשה, וְאֶת עם נוֹעָצִים אנשים שאינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה חָכְמָה.
- יא הוֹן מֵהֶבֶל שמגיע בקלות, ללא מאמץ יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד הצובר הון בעמל כפיו יַרְבֶּה.
- יב תּוֹחֶלֶת המתנה, ציפיה מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב גורמת למחלה בלב, המקום בו נמצאות המחשבות, כלומר לדיכאון וייאוש, וְעֵץ חַיִּים והדבר שמביא חיים ללב ומרפא את הדיכאון הוא- תַּאֲוָה בָאָה כשאדם חושב בליבו על כל הדברים שהתאוה להם וקיבל, במקום לחשוב על מה שעדיין אין לו.
- יג בָּז לְדָבָר המזלזל בדבר אחד מדברי ה' - יֵחָבֶל לוֹ ייגרם נזק לגופו או לרוחו (ראו הגר"א), וִירֵא מִצְוָה המתייחס ביראת-כבוד למצוה אחת ממצוות ה' (ראו מלבי"ם) הוּא יְשֻׁלָּם יהיה שלם בגופו וברוחו.
ישנם עוד כמה מקורות לחיים בספר משלי. ראו מקור
- יד תּוֹרַת חָכָם - מְקוֹר חַיִּים, כי הוא מלמד את חניכיו להיזהר ו- לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.
- טו שֵׂכֶל חכמה וכישרון טוֹב יִתֶּן גורמים לכך ש- חֵן האדם מוצא חן בעיני הזולת ומצליח להשפיע עליו, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אך לבוגדים יש דרך אחרת ליצור קשר עם הזולת - הם משתמשים ב- אֵיתָן כוח ואלימות, ואינם מושפעים משכל וחן.
- טז כָּל את כל מעשיו עָרוּם אדם פיקח וזהיר יַעֲשֶׂה בְדָעַת בבדיקה מעמיקה וממוקדת, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ יפזר את מעשיו במקומות רבים ויעשה אותם ב- אִוֶּלֶת שטחיות.
- יז מַלְאָךְ שליח רָשָׁע של אדם המתכנן לפגוע בזולת במזיד יִפֹּל בְּרָע ייענש גם הוא על המעשים הרעים שעשה, למרות שכביכול רק מילא פקודה, וְצִיר שליח אֱמוּנִים הנאמן לשניים, גם לשולחו וגם לאנשים שאליהם נשלח מַרְפֵּא ירפא ויתקן את הפקודה כך שלא תגרום נזק, ורק אז יקיימה.
השפעת החברה על האישיות
- יח רֵישׁ מחסור וְקָלוֹן - הם עונשו של- פּוֹרֵעַ מוּסָר המתייחס בביטול לביקורת, וְשׁוֹמֵר מתייחס ברצינות ל- תּוֹכַחַת ביקורת עניינית - יְכֻבָּד.
- יט תַּאֲוָה נִהְיָה מתהווה ומתממשת תֶּעֱרַב מתוקה ונעימה לְנָפֶשׁ לצד החומרי של האישיות, ולכן וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.
- כ (הלוך) הוֹלֵךְ אֶת עם חֲכָמִים היודעים ללמד - (וחכם) יֶחְכָּם, וְרֹעֶה מתרועע עם- כְסִילִים טיפשים ורעים יֵרוֹעַ יושפע ממידותיהם הרעות ויהיה רע כמותם.
- כא חַטָּאִים חוטאים בקביעות תְּרַדֵּף רָעָה יש לרדוף כדי להעניש, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב יש לתת להם שכר.
- כב טוֹב איש טוב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים יש לאפשר לו להוריש את כל רכושו לצאצאיו, וְצָפוּן ויש לשמור לַצַּדִּיק חֵיל את רכושו של אדם- חוֹטֵא.
- כג רָב אֹכֶל רוב האוכל בעולם נוצר ע"י- נִיר עבודה קשה בשדה של- רָאשִׁים פועלים עניים, וְיֵשׁ ולפעמים יש פועל ש- נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.
- כד חוֹשֵׂךְ נמנע בכל מחיר משימוש ב- שִׁבְטוֹ אמצעי ענישה - נראה כאילו אוהב את בנו אך למעשה- שׂוֹנֵא בְנוֹ כי אינו דואג לו שלא יתדרדר לפשע, וְאֹהֲבוֹ אך אב האוהב את בנו - שִׁחֲרוֹ מוּסָר מקדים ומותח עליו ביקורת לפני שיתדרדר.
- כה צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ בהתאם לצרכי גופו, לא פחות ולא יותר, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר חסר בה מקום להכיל את כל האוכל שהם מנסים לדחוס לתוכה.
{פ}