ביאור:משלי כא – ויקיטקסט
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- א פַּלְגֵי מַיִם כמו זרמים חלשים של מים, שאפשר להטותם בקלות לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה, עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ ה' קובע את הכיוון הכללי של תוכניותיו ומחשבותיו של השליט.
- ב כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ הרגל ומנהג של האדם יָשָׁר בְּעֵינָיו בראיה שטחית וחיצונית, וְתֹכֵן שוקל ומודד בדקדקנות לִבּוֹת את המחשבות והכוונות העמוקות של האדם יְהוָה.
- ג עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר עדיף, ורצוי יותר לַיהוָה מִזָּבַח.
- ד רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב צירוף של התנשאות עם שאפתנות או ידע נרחב, נִר רְשָׁעִים מנקה את נפשם של הרשעים מכל מחשבה טובה, ומביא אותם ל- חַטָּאת.
- ה מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ זריז בתנועותיו, ואולי הכוונה לסבלן ומעמיק (ר' גמרא: "מאי חרוצים - כחורש בשדה") אַךְ לְמוֹתָר כל מחשבה מביאה לו יתרון רווח, כי הוא מבצעה ביעילות, וְכָל אָץ לחוץ להגיע לסוף העבודה וממהר במחשבותיו אַךְ לְמַחְסוֹר החיפזון במחשבות יביא לו רק חיסרון והפסד.
- ו פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר עשיית כסף באמצעות שקרים - הֶבֶל נִדָּף הכסף 'מתנדף' במהירות כמו אויר, מְבַקְשֵׁי מָוֶת והאנשים שרימו אותם כדי להשיג את הכסף רודפים אחרי הרמאים ומבקשים להמיתם.
- ז שֹׁד רְשָׁעִים השוד שהרמאים שדדו אנשים רשעים יְגוֹרֵם יביא על הרמאים מגור ופחד, כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט הקרבנות הרשעים לא יתבעו את הרמאים למשפט, אלא יחסלו איתם את החשבון מחוץ לבית המשפט.
- ח הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר לפעמים מעשיו של אדם נראים סותרים את עצמם ומוזרים, אך למעשה, וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
- ט טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג לגור לבד על גג ביתו של אדם אחר, כלומר לא להתחתן ולא להקים בית, מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר מאשר להתחתן עם אישה שאוהבת לריב, ולחיות עמה בחברה אחת בבית משותף.
- י נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע הוא מתאווה לעשות מעשים שהוא עצמו יודע שהם רעים, ולכן, לֹא יֻחַן ימצא חן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ הרשע העושה מעשים רעים כמותו.
- יא בַּעְנָשׁ לֵץ כשהלץ מקבל עונש על מעשיו הרעים - יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם כשהחכם מצליח בזכות מעשיו הטובים - הפתי יִקַּח דָּעַת.
- יב מַשְׂכִּיל נותן שכל, מלמד צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע לבני משפחתו של הרשע, מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע אך את הרשע עצמו הוא מעקם ומרחיק מבני ביתו.
- יג אֹטֵם אָזְנוֹ אינו מוכן אפילו לשמוע מִזַּעֲקַת דָּל אדם שנמצא בתהליך של ירידה כלכלית, שקריאתו לעזרה שקטה ובקושי נשמעת, גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.
- יד מַתָּן בַּסֵּתֶר לנזקקים יִכְפֶּה מבטל אָף כעס שה' כועס על הנותן, וְשֹׁחַד בַּחֵק השארת כסף שהתקבל כשוחד בכיס חֵמָה עַזָּה מעורר את כעסו של ה' על המקבל.
- טו שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט כשנעשה משפט צדק בעולם, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן אך לאנשים העושים מעשים רעים, עשיית משפט צדק בעולם היא מזיקה והרסנית, היא שוברת את חומות ההגנה שהם בנו לעצמם.
- טז אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל חכמה המביאה להצלחה, : יצטרך לעבוד קשה כל חייו, ורק בִּקְהַל רְפָאִים כשיגיע לקבר, לאחר מותו יָנוּחַ.
- יז אִישׁ מַחְסוֹר - אֹהֵב שִׂמְחָה צריך לאהוב להיות שמח מבפנים, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן תענוגות חומריים חיצוניים - לֹא יַעֲשִׁיר.
- יח כֹּפֶר תשלום שנועד להציל את חייו של לַצַּדִּיק - רָשָׁע שיחרור או הריגת רשע אחד, וְתַחַת יְשָׁרִים - בּוֹגֵד.
- יט טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר לגור לבד ורחוק מחברת בני אדם, מֵאֵשֶׁת (מדונים) מִדְיָנִים וָכָעַס מאשר לגור עם אשה שנוטה לריב ולכעוס.
- כ אוֹצָר נֶחְמָד רכוש נאה וָשֶׁמֶן מזון משובח בִּנְוֵה בדירתו של חָכָם, וּכְסִיל אָדָם שותף כסיל שהוא מביא אל דירתו יְבַלְּעֶנּוּ משחית והורס את האוצר והשמן.
- כא רֹדֵף משתדל לעשות צְדָקָה צדק, תיקון עוולות וָחָסֶד מעשים טובים לפנים משורת הדין, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה נקודת זכות, הכרה בכך שהוא צודק וְכָבוֹד.
- כב עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם היודע ללמוד, לומד את סוד כוחה של העיר ומצליח לכבשה, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה הביצורים שהעיר בטחה בהם שיגנו עליה.
- כג שֹׁמֵר פִּיו האכילה וּלְשׁוֹנוֹ הדיבור, שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ החיים.
- כד זֵד עושה רע מתוך גאוה יָהִיר אומר דברי גאוה לֵץ שְׁמוֹ גם אם כולם קוראים לו 'לץ', בדחן, וכביכול עושה ומדבר רק בצחוק, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן כשכעסו עובר על גדותיו, עושה מעשים רעים בשיא הרצינות.
- כה תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ תישאר עמו עד מותו, כי לא יצליח לממשה, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת ידיו התנוונו מחוסר-מעש ולכן כבר אינן מוכנות לציית לו.
- כו כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה העצל תַאֲוָה, וְצַדִּיק יִתֵּן עזרה לנזקקים אחרים שאינם עצלים וְלֹא יַחְשֹׂךְ יימנע מלעזור בטענה ש"הם בטח עצלים".
- כז זֶבַח רְשָׁעִים קרבן שמביאים אנשים הפוגעים בזולת במזיד, גם אם מביאים בכוונה טובה להתקרב אל ה' תּוֹעֵבָה כי ה' לא רוצה שרשעים יתקרבו אליו לפני שתיקנו את מעשיהם כלפי הזולת, אַף כִּי קל וחומר שה' מתעב זבח של רשע כאשר בְזִמָּה בכוונה רעה, כדי להתפאר או לרמות את הבריות יְבִיאֶנּוּ.
- כח עֵד כְּזָבִים שאינו עקבי בעדותו יֹאבֵד כי כולם יבינו שהוא משקר, וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ מבין שיש לו עסק עם עד שקר שעדיין לא נחשף לעיני כולם לָנֶצַח יְדַבֵּר ידבר עמו ויחקור אותו זמן רב ללא הגבלה, עד שיגרום לו לסתור את עצמו כך שכולם יבינו שהוא עד שקר.
- כט הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע הפוגע בזולת במזיד בְּפָנָיו להגיד לרעהו דברים רעים ופוגעים 'בפרצוף', וְיָשָׁר איש שלום - הוּא (יכין) יָבִין (דרכיו) דַּרְכּוֹ יחשוב על התוצאות של מעשיו, ולא יעשה דבר שיגרום לפגיעה בזולת.
- ל אֵין חָכְמָה אין ערך לידע שהאדם קיבל מאחרים, וְאֵין תְּבוּנָה אין ערך למסקנות שהאדם הסיק בעצמו, וְאֵין עֵצָה אין ערך להחלטות שהאדם קיבל מאחרים או בעצמו - לְנֶגֶד יְהוָה כאשר האדם עומד מול ה', כי כל כישוריו השכליים של האדם הם זניחים לעומת ההנחיות שה' נותן לו.
- {פ}
- לא סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה חובתו של העם היא להכין את הצבא למצב של מלחמה, וְלַיהוָה הַתְּשׁוּעָה לאחר שהעם התכונן למלחמה, יידע שתוצאות המלחמה הן ביד ה'.