אלף - ויקימילון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק באות אל"ף; ראו א.
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אילף |
שורש וגזרה | א־ל־ף, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא לימד; חנך בו דעת או הכיר לו איזו מומחיות חדשה.
- לימד בעל־חיים, הקנה התנהגות או מיומנות מיוחדת.
- אילפתי את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה.
- בלשון המקרא, השורש "אלף" מציין גם לימוד (כנ"ל) וגם בעל חיים מסוים (אלפים = שוורים). מלבי"ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה"אלפים" הם "שוורים המלומדים לחרוש", וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.[דרוש מקור]
- גם בצורת העתיד 'תאלף': ”פֶּן-תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו; וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ“ (משלי כב, פסוק כה)
- אנגלית: train, tame
- ספרדית: entrenar, domesticar
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלף |
הגייה* | elef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ל־ף |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | זוגי: אַלְפַּיִם; ר׳ אֲלָפִים |
מספרים | |
---|---|
1000 | |
גימטריה | תת"ר |
ערבית | ١٠٠٠ |
רומית | M, ↀ |
מורס | לא רלונטי |
ברייל | לא רלונטי |
ספרות | |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
מספרים אחרים | |
10 12 100 1000 10000 |
- מספר טבעי; 1,000; 103
- ”אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.“ (במדבר ב, פסוק לב)
- "להוד אלף שנים מפכות במסתרים, / אלף שנים צעירות לפניו" (שיר בבוקר בבוקר, מאת אמיר גלבוע)
- תקופה בת אלף (1) שנים.
- המאה העשרים ואחת היא הראשונה באלף השלישי.
- בסוף המאה העשרים היה חשש רב מבאג אלפיים.
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלף |
הגייה* | elef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ל־ף |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אֲלָפִים |
- לשון המקרא שור, פר (רק ברבים)
- אַלּוּף (זן מובחר בבהמה)
- ↑ לוחות UT 1 Aqht, 2 Aqht V, ’nt I, ’nt IV, 51 I, 77
- ↑ "אלף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 503)
- ↑ לוחות UT Krt, ’nt IV, ’nt IV x, 1, 5, 51 VI, 62, 76 III, 609, 1137
- ↑ KAI 24 (מצבת כלמו), 26 (כתובת אזתוד), 69 (כתובת התעריף ממרסיי); ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 143
- ↑ לוח UT 2
- ↑ ח. א. גינזברג, כתבי אוגרית, מוסד ביאליק, תרצ"ו, עמ' 96
- ↑ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280