אפס - ויקימילון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אפס |
שורש וגזרה | א־פ־ס, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- נגמר, לא היה עוד.
- לשון המקרא. קרוב אל הפועל פס.מצוי במכתבי אל-עמארנה,בצורה - אֻפְּ-סִ-חִ (up-sí-ḫi) בהוראת: אפס.
- אנגלית: cease, become null
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | איפס |
שורש וגזרה | א־פ־ס, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- התאים מכשיר מדידה למצבו ההתחלתי הנכון, להוראה נכונה לפי נקודת המוצא.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- עברית חדשה משורש מקראי.
- אנגלית: adjust
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אפס |
הגייה* | efes |
חלק דיבר | שם מספר |
מין | זכר |
שורש | א־פ־ס |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אֲפָסִים; אֶפֶס־, ר׳ אַפְסֵי־ |
אין לבלבל ערך זה עם הערך אפעס.
מספרים | |
---|---|
0 | |
גימטריה | -אין- |
ערבית | ٠ |
רומית | -אין- |
מורס | ----- |
ברייל | זהה ל-J |
ספרות | |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
מספרים אחרים | |
10 12 100 1000 10000 |
- אין, לא קיים.
- ”הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם...“ (ישעיהו ה, פסוק ח)
- ”בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ; וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.“ (משלי כו, פסוק כ)
- ”אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים טו, פסוק ד)
- סוף, קצה, המקום שבו נגמר.
- המספר השלם 0; האיבר הנייטרלי ביחס לחיבור; המספר הסודר הקטן ביותר, מציין את מספר האיברים בקבוצה ריקה.
- מתמטיקה של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס (3).
- בהשאלה: [כינוי גנאי] מישהו לא חשוב, חסר כל ערך, שלא מתחשבים בו.
- מילת קישור : אך, אולם, ברם, אבל.
- אוגריתית "אַפּס" ảps בהוראת קצה, קיצון, סוף [1].
- קוטב (4)
המספר השלם
- אוקראינית: зеро
- איטלקית: zero
- אמהרית: ባዶ (הגייה: בַּאדוֹ)
- אנגלית: zero, null
- אספרנטו: nulo
- בוסנית: nula
- גרמנית: Null
- דנית: nul
- הולנדית: nul
- הונגרית: nulla, zéró
- טורקית: sıfır
- יוונית: μηδέν (הגייה: מִידֶן)
- מונגולית: тэг (הגייה: טִיג)
- סלובנית: nič
- סלובקית: nula
- ספרדית: cero
- ערבית: صِفْر (הגייה: צִפְר)
- פולנית: zero
- פורטוגלית: zero
- פינית: nolla
- צ'כית: nula
- צרפתית: zéro
- קרואטית: nula
- רומנית: zero
- רוסית: нуль (הגייה: נוּל')
- שוודית: noll
- השימוש באפס במתמטיקה הגיע לאירופה בימי הביניים מן הערבים, שלמדוהו מן ההודים. במערכת הספרות הרומיות ששלטה בכיפה עד אז כלל לא היתה ספרה כזו, וגם בעברית – שבה נהגו להשתמש באותיות – לא היה כל ייצוג לאפס.
הערבים קראו לאפס סִפְר, כלומר מקום ריק. ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167), שהיה הראשון שכתב על המושג אפס בעברית, השתמש בספרו "ספר המספר" באותיות העבריות במקום המספרים ההודיים (או הערביים, כפי שהם נקראים לרוב), אך שאל את האפס המעוגל וכינה אותו גלגל: " [...] ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות, ישים כדמות גלגל O בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר [...] וזה הגלגל O וטעמו כגלגל, כקש לפני רוח, ואינו אלא לשמור המעלות, ובלשון לעז שמו סיפרא".
רק לפני כמאתיים שנה מציין ספר לימוד בשם "כליל החשבון", שנדפס בברלין, את המספר בשם העברי "אפס" – ומאז התקבל שם זה בתפוצות העם.