מדה - ויקימילון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מידה |
הגייה* | mida |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | מ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־ |
- לשון המקרא עצם בעל אורך תקני, איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.
- ”לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.“ (ויקרא יט, פסוק לה)
- ”וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק ה)
- ”לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה.“ (איוב כח, פסוק כה)
- ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)
- בהשאלה מן (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.
- ”וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה ה)
- בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק.
- הערך שהתקבל מאותה השוואה.
- ”וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג, פסוק יג)
- ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט, פסוק ה)
- ”כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו.“ (תהלים קלג, פסוק ב)
- ”גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ב)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יב במסכת פסחים. ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ב)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ב)
- בהשאלה מן (1): כמות מאוזנת של דבר מה.
- ”מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים.“ (נחמיה ג, פסוק יא)
- ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר ביצה. ”אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ.“ (ביצה ג, פסוק ח)
- המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב.
- נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
- [מתמטיקה] ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה.
- מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.
- חוסר מידה (4)
- סרגל (1)
ערך בוויקיפדיה: מידה
השורש מדד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים. נטיות הפעלים[עריכה]
הערות[עריכה] |
- ↑ "מלים שאולות בלשוננו" נ. ה. טורטשינר,לשונינו ד',תרצ"ז