קמין - ויקימילון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קמין
הגייה*	kamin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קָמִינִים

1. לשון חז"ל מקום להבעיר בו אש לחימום הבית.

   • ”משלו משל למה הדבר דומה, לאחד שסרח בעיר ומסרוהו [...] לשלטון והטילו לקמין.“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק טו, הלכה ג)
   • "דבר אחר למה הדבר דומה למלך שנכנס למדינה וראה בחור נאה מסיק בקמין במרחץ" (ילקוט שמעוני/בראשית/רמז סג)

• לשון חז"ל מיוונית: kaminos) κάμινος) – תנור, כבשן (מקור המילה chimney באנגלית).
• יתכן מבבלית: קמָנֻ בהוראת (kamānu) בהוראת: ככר-לחם.

• אח
• תנור

• אנגלית: fireplace‏, hearth‏‏‏‏

• כבשן