שור - ויקימילון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מזל שור
התחלה	20 באפריל
סוף	20 במאי
חודש עברי	אייר
סמל
גלגל המזלות
טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזניים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים

1. הזכר שבבקר. בהמה המגודלת למטרת עבודה או כדי לשוחטה לצורך בשרה.

   • ”וְכִי־יִגַּח שׁוֹר אֶת־אִישׁ אוֹ אֶת־אִשָּׁה, וָמֵת; סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ – וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי.“ (שמות כא, פסוק כט)
   • ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ; שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.“ (דברים יד, פסוק ד)
   • ”וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן־יהוה שִׁשָּׁה צְעָדִים; וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יג)
   • ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.“ (ישעיהו א, פסוק ג)
   • ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)

2. מזל מגלגל המזלות.

   • "הקדוש ברוך הוא לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור אין נאה להם לקלס ולשבח" (פסיקתא רבתי/כ)
   • מי שנולדו בין ה־20 באפריל ל־20 במאי הם בני מזל שור. (3)

• באות השורש הראשונה ניכרים חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אוגריתית - 𐎘𐎗 (תֿר, שׁר);^[1] אבלאית - šu-lum; ארמית־סורית - ܬܘܪܐ תָּוְּרַא (tawrā); ארמית־מנדאית - ࡕࡀࡅࡓࡀ taura; אכדית - šūru; ארמית־יהודית - תּוֹרָא (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית); ערבית - ثَوْر (תַ'וְּר); געז, טיגרינית, טיגראנית - sor; מהרית, חארסוסית - ṯawr.
• קיים דימיון עם המילה המקבילה בשפות אירופה: לטינית taurus, יוונית ταῦρος, צרפתית taureau. יכול להיות, אך לא ידוע בוודאות, אם קיים קשר אטימולוגי.^[2]

 2. באכדית חודש אייר נכתב בשומרוגרמה: 𒌚𒄞‏‏‏‏(ITI.GU₄), שמשמעה בשומרית חודש השור.

• אלוף
• פר

• עגל
• פרה

לערך העוסק בשׁוּר, פועל בציווי; ראו את צורת העבר: שָׁר.

1. לשון המקרא חומה.

   • ”בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר“ (בראשית מט, פסוק כב)
   • ”כִּי-בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג-שׁוּר“ (תהלים יח, פסוק ל)
   • בשבעה לאייר חנכת שור ירושלם ודלא למספד מגילת תענית

2. (משמעות משוערת) שרשרת ביצורים.

1. מילה המופיעה מספר פעמים במקרא, ואשר מתוך השוואה למילה הארמית - "שׁוּר"/"שׁוּרא" המופיעה גם בערבית בהגיית "סוּר" (سـُور) ניתן להבין כי שימשה בהוראת: "חומה". המילה איננה בשימוש בעברית מודרנית, אלא בצירוף "שור מצרים".

• שור מצרים

• חומה

• צור (אבן)
• שורה
• אהבה מקלקלת את השורה

1. עברית חדשה אדם העוסק בתנועות הומורסיטיות לשם שעשוע

• יתכן והמקור כנעני, במילה שנעתקה לאכדית בטקסטים מאל-עמארנה בהוראת "הושמצתי", בצורה: שִׁרְתִּ (ši-ir-ti).^[3]
• חידוש על בסיס הפועל שָׁוַר מארמית: קפץ, דוגמה: ”שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין, ומחייה בקרסוליה וקטליה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נד, עמוד ב) נטל גרזן בן עשר אמות, קפץ עשר אמות והיכהו בקרסולו והרגו.
• י"א שגם השם קיים בארמית במשמעות קפצן ”שוור בר שוור“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צו, עמוד ב)

• לולין

• אנגלית: leaper‏‏‏‏

• מִשְׁוֶרֶת
• שַׁרְוָל

קטגוריות:

• דפים שחסרים בהם הומוגרפים
• קוֹל (משקל)
• מזלות
• בעלי חיים
• יונקים
• פרסתנים
• זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה
• שׁור (שורש)
• לשון המקרא
• מילים בעלות משמעות משוערת
• מילים אוגריתיות
• פסיכומטרי
• קַטָּל (משקל)
• עברית חדשה
• מילים שאולות משפות לועזיות
• ארמית
• מילים שאולות מהשפה הארמית