שלוש - ויקימילון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שָׁלוֹשׁ (גם: שָׁלֹשׁ)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שלוש |
| הגייה* | shalosh |
| חלק דיבר | מספר מונה |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ל־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | שְׁלוֹשׁ־, שְׁלֹשׁ־, שְׁלָשׁ־; ז׳ שְׁלוֹשָׁה, שְׁלוֹשֶׁת־, שְׁלֹשֶׁת־ |
| מספרים | |
|---|---|
| 3 | |
| גימטריה | ג' |
| ערבית | ٣ |
| רומית | III |
| מורס | ...-- |
| ברייל | ? |
| ספרות | |
| 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
| מספרים אחרים | |
| 10 12 100 1000 10000 |
- שתיים ועוד אחת.
- ”וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת-שֵׁם אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת.“ (בראשית ו, פסוק י)
- ”וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.“ (בראשית מ, פסוק יח)
- ”שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים יט, פסוק ב)
- ”וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים.“ (שופטים ט, פסוק כב)
- ”וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ד)
- קיימות מילים מקבילות בשפות שמיות נוספות, בהן ניכרים חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ – כנענית: 𐤔𐤋𐤔 (שלש)[1], אוגריתית: 𐎘𐎍𐎘 (תֿלתֿ),[2] ארמית וסורית: תְּלָת ܬܠܬ, אכדית: 𒊭𒆷𒀾 (šalāš), ערבית: ثَلاث (תַ'לָאת'), דרום-ערבית: 𐩻𐩡𐩻 (ת'לת'), געז: ሠላስ (שָׁלַס).
- איטלקית: tre
- אנגלית: three
- אספרנטו: tri
- ארמית: תלת
- בולגרית: три (תעתיק: tri)
- גרוזינית: სამი (תעתיק: sami)
- גרמנית: drei
- דנית: tre
- הודית: तीन (תעתיק: tīn)
- הולנדית: drie
- הונגרית: három
- וייטנמית: ba
- טורקית: üç
- יוונית: τρία (תעתיק: tría)
- יידיש: דריי
- יפנית: 三 (תעתיק: san/mi)
- כורדית: sê
- לטינית: tria
- ספרדית: tres
- ערבית: ثلاث (תעתיק: תַ'לָאת')
- פולנית: trzy
- פורטוגלית: três
- פינית: kolme
- פרסית: سه (תעתיק: סֵה)
- צ'כית: tři
- צרפתית: trois
- קוראנית: 셋 (תעתיק: set), 삼 (תעתיק: sam)
- קזחית: үш (תעתיק: üş)
- רומנית: trei
- רוסית: три (תעתיק: tri)
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שילוש |
| הגייה* | shilush |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ שִׁלּוּשִׁים; שִׁלּוּשׁ־, ר׳ שִׁלּוּשֵׁי־ |
- הכפלה בשלוש.
- לשון ימי הביניים צירוף של שלושה דברים.
- ”וְהוּא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא בֶּן-אֱלֹהִים וְהוּא הָאָב וְהַבֵּן וְהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וַאֲנַחְנוּ מְיַחֲדִים אֲמִתָּתוֹ, וְאִם נִרְאֶה עַל לְשׂוֹנֵנוּ הַשִּׁלּוּשׁ.“ (ספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסוק ד)
- ”עם, ארץ ולשון – הוא השילוש הלאומי“ (מלחמתנו, מאת שמריהו לוין, בפרויקט בן יהודה)
- תכונת המשולש.
- אנגלית: tripling, trio
- ספרדית: trío, triple, triplicado
| השורש שׁלשׁ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
השורש שׁ־ל־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
|