"החלום האחרון": האם הגאונות של פדרו אלמודובר נשמרת גם במעבר לספרות

נשרטט בדמיוננו שמש אסוציאציות. במרכז המעגל נכתוב את שמו של הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר, ונשלח מספר קרניים החוצה. כל אחד יכתוב דבר מה שעולה בדעתו. סביר להניח שלא יהיו הפתעות: מלודרומה, פנלופה קרוז, מין, תשוקה. במקרה שלי, העיניים מוצפות באדום. זה לא האדום המדמם של קוונטין טרנטינו, שמבליח לרגע בסצינת השיא ורגע לאחר מכן כבר נקרש, אלא אדום סוחף יותר, חי ושתלטני. קיר אדום בביתו של אמן עשיר, פרח אדום בשיערה של אשה צעירה בפאתי הכפר, שמלה אדומה, לק אדום, וילון אדום — וגם כרזה אדומה לסרט זוכה פרסים. באופן לא מפתיע, זהו גם הצבע הדומיננטי בעטיפת קובץ הסיפורים של אלמודובר, "החלום האחרון", שיצא השנה בספרדית ומתפרסם כעת בעברית.

על סדר היום

ישראל ולבנון פתחו במשא ומתן על הסדרת קו הגבול בין שתי המדינות

לאחר שנה וארבעה חודשים, אחד מסמלי הטבח בבארי נהרס והציף את שאלת ההנצחה

קל לראות בזה הוכחה לניתוק, אך זו אשליה. החוק הזה הוא לא באג, הוא פיצ'ר

לשכת עו"ד תעמיד לדין משמעתי עו"ד שכינה פרקליט "מומחה להעלמת פלסטינים"

התחזית למחר: חם ויבש מהרגיל. בהמשך השבוע: חם עוד יותר

כתבות שאולי פספסתם