יוסי מלמן | אמן האלתור החשאי

כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים הפעיל באירופה דוד (דייב) קמחי, אז קצין איסוף (קצ"א) מוכשר ומנוסה, ולימים המשנה לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, סוכן פלסטיני. הסוכן בלט בשטח. הוא התלבש בחליפות ורודות צעקניות. קמחי חשש שלבושו יעורר תשומת לב ויחשוף את מגעיהם החשאיים. אך לא רק שהדבר לא קרה, אלא שהסוכן התגלה כנכס חשוב. פחות בזכות המידע שסיפק למפעילו ויותר בזכות קשריו.

בעת מפגש אחד במלון זול בפרבר של מדינה אירופית סיפר הסוכן למפעילו, כי אחד מידידיו הטובים ביותר הוא אישיות בכירה המכהנת בממשלה ערבית. קמחי התלהב, וביקש מהסוכן שיערוך לו היכרות עם האיש. אחר כך פנה למטה בהצעה שיאשרו לו לגייס את האיש.

במטה לא התלהבו. הם היו ספקנים ולא האמינו שהדבר אפשרי. אך קמחי התעקש. נחלץ לעזרתו רפי איתן, אז ראש מוקד צומת באירופה - היחידה להפעלת סוכנים במוסד. איתן אישר לקמחי לנסות לגייס את האיש בהזדמנות הקרובה. הסוכן הפלסטיני העביר לקמחי ידיעה שהאיש מגיע לאירופה ואירגן לו מפגש באירופה.

קמחי הגיע לפגישה בזהות בדויה, לא של ישראלי, ושיכנע את האיש להסכים לשמש סוכן. זו היתה הפעם הראשונה שלמוסד היה סוכן כה בכיר במדינה ערבית. לאחר הפגישה הוביל קמחי את הסוכן החדש לסוכנות מכוניות ורכש בעבורו מכונית מרצדס. "עשיתי זאת כאילו נכנסתי לירקן השכונתי", סיפר.

את הגילוי הזה סיפר קמחי כשרואיין לפני כמה שנים בווידיאו למחלקת ההיסטוריה של המוסד. חלקים קטנים ומצונזרים - שם הסוכן, המדינה שבה כיהן בתפקיד ופריטי המידע שהעביר הושמטו בידי קצין הביטחון הראשי של המוסד - הוקרנו ביום שני השבוע ביום זיכרון שנערך לזכר קמחי, שנפטר במארס 2010. את הערב אירגנו רעייתו, ד"ר רותי קמחי, גם היא עובדת מוסד לשעבר והמרכז למורשת המודיעין (מל"ם).

באותו סרט וידאו סיפר קמחי עוד, כי יום לאחר שנולד בנו הוזעק לפגישה עם הסוכן, שיצא אז בשליחות מדינתו להלוויה בדרום מזרח אסיה. הוא היה צריך לגלות היכן נמצא הסוכן, ואיתר אותו בשדה התעופה המקומי. באלתור רב הוא הצליח ליצור מגע, והסוכן הספיק ללחוש לו שיטוס בעקבותיו. בהגיעו אחריו התקשר קמחי לשגריר של אותה מדינה ערבית, ובהבזק גאוני של קצין איסוף שנאלץ להמציא סיפור כיסוי חדש הציג את עצמו כרופאו הפרטי של הסוכן, שבמקרה הגיע מלונדון והתברר לו שגם האיש נמצא בעיר.

השגריר שאל אותו בהערצה: האם אתה הוא הרופא המפורסם, המומחה לכליות? קמחי השיב ב"כן" צנוע, והוזמן למחרת לבית השגריר. שם התברר לו, שהשגריר זימן לתה של אחר הצהריים את בכירי השגרירות, כולל הנספח הצבאי. במשך שעה הם חקרו ושאלו לדעתו על בעיות של אבנים בכליות. קמחי, אמן האלתור, סיפר בראיון המצולם: "זו היתה השיחה הארוכה הקשה ביותר של חיי". לאחר מכן הספיק להיפגש ביחידות עם הסוכן בחדר סמוך - הכיסוי של רופא המתייחד עם החולה שלו היה מושלם.

מנחה הערב, אהרון שרף, שהיה בין היתר ראש אגף תבל במוסד (האחראי לקשרי החוץ), סיפר, כי קמחי היה קצין איסוף אולטימטיבי, שידע לבדות זהויות שהתאימו לסיפור חייו ולמבטאו האנגלי המהוקצע: פעם היה רופא, פעמים איש עסקים, ופעמים רבות פעל בכיסוי של עיתונאי. נשיא המדינה, שמעון פרס, במכתב ברכה ששלח הגדיר אותו "קצין וג'נטלמן".

קמחי נולד ב-1928 באנגליה, בן למשפחה ציונית של תשעה אחים ואחיות. היה בתנועת הבונים ועלה לישראל ב-1947 כחלוץ להכשרה כדי ללמוד חקלאות. התגייס להגנה, שירת בצה"ל ונפצע בקרבות בירושלים. לאחר המלחמה החליט שחקלאות אינה בשבילו ולמד מזרחנות באוניברסיטה העברית. מורו, פרופ' דוד איילון, המליץ ב-1953 למוסד לגייסו. קמחי הגיע לראיון ונדחה. איילון התעקש לדעת את הסיבה. ואז התברר, כי קמחי יצא עם סטודנטית שהיתה חברה במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). באותם ימים די היה בכך לשב"כ לפסול מועמד לעבודה בשירות הממשלה.

רפי איתן, שנשא גם הוא דברים בטקס סיפר, שכראש החוליה המבצעית של השב"כ פרץ באותה שנה למשרדי מק"י, שם צילמו את כל הכרטסת של חברי המפלגה. בסופו של דבר, ראש המוסד איסר הראל הזמין את קמחי לראיון אישי, התרשם והחליט שהוא לא יהווה סיכון ביטחוני.

קמחי שירת במוסד עד 1980. לאחר פרישתו היה מנכ"ל משרד החוץ, איש עסקים בינלאומי ופעיל למען שלום ישראלי-ערבי. בשנות עבודתו במוסד הפגין כשרון בינתחומי. הוא הקים את יחידת הלוחמה הפסיכולוגית של המוסד (ל"פ), שתפקידה היה להפיץ מידע כוזב. הקים את אגף המטה, ועמד בראש אגף תבל.

הראשוניות והמקוריות שלו באו לידי ביטוי גם במעורבות במה שאפרים הלוי, לימים ראש המוסד, כינה בערב "המעורבות של המוסד במהלך ניסיון ההפיכה הראשון והיחיד". הלוי, שגויס למוסד בידי קמחי, לא נקב בשם המדינה. אך קמחי עצמו סיפר לי, כי ב-1965 נשלח למדינה אפריקאית כדי לבדוק את האפשרות לסלק מהשלטון את הגורמים המוסלמיים הפרו ערביים שהשתלטו על המדינה. הדבר לא הסתייע, והמוסד, בניגוד לסי-איי-אי, יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון, כי מעולם לא ביצע הפיכה במדינה אחרת.

על סדר היום

טראמפ מבקש לגמור עניין, אך מסנדל את נתניהו מול שותפיו

יאיר גולן: "יש תהליכים של התבהמות גם בצבא. צה"ל הוא לא צבא נקמות להשם"

המשטרה גוררת רגליים, הפרקליטות לא מכריעה וחשודים בשחיתות לא נשפטים

המל"ג אישרה פתיחה של שני בתי ספר לרפואה: במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה

חמש שנים אחרי הגירושים, הבריטים לא בטוחים שהברקזיט היה רעיון טוב

כתבות שאולי פספסתם