"הבית היהודי" - ימין מאוחד או גירושין בהתהוות

דבר מוזר קורה ל'בית היהודי' בדרך אל הקלפי. העולל הפוליטי החדש שהניף את דגל האחדות והתיימר למזג את כל מרכיביו הקודמים (מפד"ל, תקומה, מולדת ואח"י) אינו חדל מלשדר את ההיפך הגמור: איומי פרישה, מאבקי כוח אישיים, מבוכה ובלבול בכל הנוגע לתכנים ומהות.

כבר בשלבי ההקמה פרשו ארבעה מתוך תשעת הח"כים של המפלגה: אריה אלדד, החילוני שבחבורה, שהבין שאין לו מקום ב'בית' החדש עזב ל'התקווה', האלטרנטיבה החילונית לימין האידיאולוגי; הח"כים אפי איתם (אח"י) ואלי גבאי (מפד"ל) הימרו על הליכוד, וכשלו שם; ויצחק לוי, שהבין כי סיכוייו להיבחר הפעם, דלים, העדיף לפרוש בעצמו.

הרשקוביץ מאכזב

הח"כים הנותרים עשו מעשה אמיץ וחסר תקדים בתרבות הפוליטית הישראלית. הם פירקו את מפלגותיהם הקיימות (המפד"ל, מולדת ותקומה) והפקידו את גורלם הפוליטי בידי מועצה ציבורית (38 חברים בראשות האלוף במיל יעקב עמידרור) - בתקווה שזו תרכיב עבורם את נבחרת החלומות של הציונות הדתית, אלא שמאז החלום מאיים להתפוגג.

כשעמידרור וחבריו דחו את המלצת הח"כים לקיים פריימריס לראשות המפלגה, 'הבית היהודי' כמעט וקרס. אנשי 'תקומה' אורי אריאל וצבי הנדל איימו לפרוש ורק אחרי לחצים כבדים הם החליטו להישאר ב'בית'.

ההכרעה הבאה של המועצה, שלא לבחור יו"ר מקרב הח"כים המתמודדים על התפקיד (זבולון אורלב, אורי אריאל ובני אלון) אלא להצניח לתפקיד את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ חוללה זעזוע קשה נוסף. בשיחות אישיות, הרב המתמטיקאי אמנם עורר רושם חיובי וסימפטי, אבל הופעותיו הציבוריות הראשונות היו מביכות והססניות משהו. הרשקוביץ הצטייר בהן כיו"ר אנמי ונעדר עמדות, שמרוב זהירות ורצון לרצות את כולם, אינו אומר דבר.

בחירת הרשקוביץ "בריחה מהכרעה"

כך למשל אמר הרשקוביץ שבנושאים מדיניים יהיה 'בבית היהודי' חופש הצבעה, ושבניגוד לגוון המדיני האחיד של הנבחרים הדתיים בליכוד (ימין - נ.ש.) הרי שבבית היהודי יהיה מקום לעמדות נוספות. 'הרכות' הזאת הביאה מיידית לאיום פרישה נוסף מצד אנשי תקומה. הרשקוביץ אמנם ניסה לתקן, אבל במוצאי שבת האחרון כבר איימו רבנים מתקומה להקים רשימה נפרדת, ואף החלו להיערך לכך. ראש ישיבת רמת גן, הרב יהושע שפירא אמר כי התחושה היא ש'הרכבת ששמה הבית היהודי יורדת מהפסים'. גם הרב דב ליאור, יו"ר ועד רבני יש"ע ואחד המרכזיים שבין חברי המועצה הציבורית, מאיים לפרוש מן המועצה.

אורי אליצור, כיום עורך המשנה של 'מקור ראשון' ופעם מראשי מערכת ההסברה של המפד"ל הגדיר בעיתונו את בחירת הרשקוביץ כ"בריחה מהכרעה בין זבולון אורלב ואורי אריאל, שני מועמדים מאד רציניים, מוכשרים, ידועים ומנוסים". ב'בית היהודי' יש שותפים רבים לדעתו, כמו גם להערכה שהקרב בין השניים רק נדחה והוא יפתח עכשיו מחדש, כשהמועצה תדרש להכריע מי ישובץ במקום השני.

לצרות של המועצה נוספו בשבוע שעבר תוצאות הפריימריס בליכוד שהניבו רשימה ניצית יחסית ובה לא פחות מששה נציגים דתיים. המפה החדשה הזאת, שכבר הזיזה (בסקרים) ציבור דתי לאומי לעבר הליכוד, מציבה בפני 'הבית היהודי' שתי אפשרויות: האחת - ללכת עד הסוף על שינוי הקו, שנועד לצייר את ה'בית היהודי' כמפלגה שעיקר עניינה הוא חינוך, חברה וזהות יהודית, לשלב בה יותר דמויות חברתיות ואנשי חינוך ולהנמיך עוד את הדגל של ארץ ישראל. במקרה כזה תהפוך ש"ס ליריבה העיקרית. 'הבית היהודי' יתמקד בנסיון להעביר אל שורותיו את ציבור המסורתי הליכודניקי והשסניק"י ולמצב את עצמו כעוד יותר חברתי ו'יהודי' מאלי ישי. קו כזה עלול לדחוק החוצה את אנשי 'תקומה' ולחברם בחזרה לאריה אלדד ו'התקווה'.

מרזל מאגף מימין

האפשרות השניה היא להציג נבחרת ניצית ואטרקטיווית עוד יותר מזו של הליכוד, בניסיון להשיב את הציבור הסרוג שכבר זז לשם. שני הכיוונים קשים לביצוע, ולכן המועצה הציבורית תעשה כנראה שוב 'מעשה הרשקוביץ' ותעדיף פשרה. ברשימה שתתפרסם בעוד ימים אחדים יהיו כנראה גם מועמדים חברתיים וגם אנשי ארץ ישראל מובהקים. השאלה היא מה יחשוב הציבור על הפשרה הזאת. בינתיים הסקרים נותנים ל'בית היהודי' - שבכנסת היוצאת ייצגו את מרכיביו תשעה ח"כים ארבעה מנדטים בלבד, וזו עדיין אינה תחתית הבור.

בקצה הימני של המפה הקימו ברוך מרזל ('חזית יהודית'), והרב דב וולפא (הפלג המשיחי בחב"ד) מפלגה חדשה. אריה אלדד והתקווה מתבדלים מהבית הלאומי ומכנים אותו 'קדימה עם כיפה', ואפילו לש"ס נדמה שהיא מזהה ספינה טובעת. המטה הדתי-לאומי שהוקם שם, מנסה להעלות על הסיפון שלה, כמה שיותר פליטים.

אולי כרמז לפשרה הצפויה בין 'ביטחוניסטים-ארץ ישראלים' לבין 'החברתיים', תתכנס מחר בשדרות מוכת האבטלה והקסאמים המועצה הציבורית של 'הבית היהודי', ותנסה להציל את מה שנותר ממנו.

על סדר היום

טראמפ מבקש לגמור עניין, אך מסנדל את נתניהו מול שותפיו

יאיר גולן: "יש תהליכים של התבהמות גם בצבא. צה"ל הוא לא צבא נקמות להשם"

המשטרה גוררת רגליים, הפרקליטות לא מכריעה וחשודים בשחיתות לא נשפטים

חמש שנים אחרי הגירושים, הבריטים לא בטוחים שהברקזיט היה רעיון טוב

כולם מפחדים להתאהב במנור סולומון, אבל הוא לא משאיר להם ברירה

כתבות שאולי פספסתם