"לפגוע ולהחטיא": קלואי סביני כבר לא ילדה רעה

אם הפרק הראשון של "לפגוע ולהחטיא" - דרמה חדשה, שתעלה בשבוע הבא בהוט VOD - לא ידביק אתכם למסך, נראה ששום דבר כבר לא יעשה את זה. פול אבוט, יוצר "חסרי בושה" הבריטית, שעל פיה נעשתה "שיימלס" האמריקאית, מביא סדרה נוספת על משפחה ענייה של ילדים הנותרים ללא הוריהם.

"חסרי בושה" התבססה במידה רבה על סיפור חייו של אבוט, חתן פרס בפט"א היוקרתי בתחום הטלוויזיה, ואחד התסריטאים החשובים באנגליה. אבוט, בן 52, הוא השביעי מבין שמונה ילדים. אמו עזבה את הבית כשהיה בן תשע, אביו עזב שנתיים אחר כך. האם נתנה לילדים מעט כסף, אך הטיפול בהם נותר בידי אחותו הבכורה של אבוט, שהיתה אז בת 16 ובהריון. המשפחה הצליחה להישאר ביחד מתחת לרדאר של שירותי הרווחה.

גם משפחת הילדים בסדרה החדשה, שעלתה בבריטניה באביב האחרון ובארצות הברית בקיץ, חיה הרחק מעיני הרשויות, באזור כפרי ושכוח אל ליד מנצ'סטר. האם לא נטשה אותם, אלא מתה מסרטן, ולתמונה נכנס הורה חדש/ישן, בעל אמצעים לתמוך במשפחה. הכסף מגיע באופן מסודר - מיד אחרי כל התנקשות מוצלחת מצד ההורה.

לעיתונות הבריטית סיפר אבוט כי הסדרה היא תוצר של חיבור בין שני רעיונות לשתי סדרות. ל"גרדיאן" אמר שהוא אוהב את השילוב בין השניים. "אני משתעמם כשהכל נראה אותו הדבר. חוץ מזה, בחיים דברים מתנגשים זה בזה בכל הכוח; משפחות אינן פאזל שלכל חלק בו מקום משלו".

זהירות, ספוילר: אבוט חיבר בין סדרה על מתנקש לסדרה על טרנסג'נדרית, המגדלת לבדה חמישה ילדים - נושא שעסק בו בעבר בסדרה "Mrs. In-Betweeny". "לפגוע ולהחטיא" נראית לפעמים כמו שעטנז מאולץ בין השתיים. קשה לחבר בין האשה האוהבת התומכת במשפחה למחסלת קרת הרוח בנוסח ניקיטה.

אבל לפני שמגיעים לזה - ספוילר נוסף - צריך לדבר על הדקות הראשונות של הסדרה. היא מתחילה בחיסול: מגרש חניה, ריצה מודאגת המסתיימת בכמה יריות אקדח עם משתיק קול של אדם לבוש שחורים ועוטה ברדס. דקה אחר כך מתברר כי זו מיה, מחסלת מטופחת בעלת שיער ברונטי גולש, המתקנת את השפתון במראה של המכונית. עוברות כמה שניות עד שמזהים את קלואי סביני, כוכבת קולנוע וטלוויזיה הוליוודית.

עד לפני כשנה היא גילמה את ניקי, אחת משלוש נשותיו של ביל הנריקסון בסדרה המעולה "אהבה גדולה" של HBO. ניקי היא אשה דהויה, ממורמרת, נטולת איפור, בעלת צמה בלונדינית ארוכה ¬ ההבדל בינה לבין מיה עצום.

לאחר שהיא מחליפה במיומנות את לוחיות הרישוי של מכוניתה (שגרה של מתנקשת, כך אנו למדים), היא חוזרת לביתה ומתקלחת. סביני מתפשטת לעיני המצלמה - מעשה מפתיע לשחקנית הוליוודית בסדר הגודל שלה - וחושפת גוף רזה וטבעי למראה. אלא שיש שם עוד משהו שנגלה בחטף - העין משדרת למוח, שלא מספיק לפענח מה ראה. שניות אחר כך סביני נחשפת בעירום מלא, פרונטלי. כעת ברור כי מיה היא גבר לשעבר.

לא מדובר כאן בהפתעה הגורמת לקהל להחסיר פעימה כמו בסרטו של ניל ג'ורדן, "משחק הדמעות" מ-1992. זה לא שיא הסדרה, אלא נקודת הפתיחה שלה ¬ ובכל זאת המראה מפתיע. וזאת עוד לפני שנדרשים למבטא הבריטי שסביני אימצה בשביל התפקיד. בהמשך נודע למיה שיש לה ילד ביולוגי בן 11, שלא ידעה מקיומו, ולילד אחים.

"לפגוע ולהחטיא" עושה שימוש רב מדי בהקבלה בין האקדח לשאר כלי הזין שלה של מיה. הפין התותב בין רגליה מתאהב במצלמה, ונראה בסדרה פעמים נוספות ¬ באופן המעמעם קצת את ההפתעה של המפגש הראשון אתו. אבל הסדרה ממגנטת, לפחות בתחילתה, מתפתחת באופן מפתיע, נוגעת ללב ומעוררת מחשבה.

עינוי באורך שעתיים

סביני היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט על טרנסג'נדר, "בנים אינם בוכים" (1999) - שם גילמה חברה של גבר שנולד כאשה. היא התלהבה מהתפקיד החדש, אך חששה לעורר כעס בקהילה ההומו-לסבית-טרנסג'נדרית. "תהיתי מדוע לא רצו ללהק לתפקיד גבר או טרנסג'נדר", אמרה ל"גרדיאן". "חששתי מאיך שירגישו בקהילה, רציתי לכבד את רצונם".

מהפקת הסדרה (שאת כל ששת פרקיה כתב שון קונוויי) נמסר ל"גרדיאן" כי בחרו במי שגילמה את התפקיד בצורה הטובה ביותר. סביני מספרת שהזילה לא מעט דמעות כאשר חיברו לה את הפין התותב ¬ מלאכה שנמשכה כשעתיים לפני הצילומים, והיתה לה קשה פיסית ונפשית. היא לא הבינה כיצד מישהו יכול להרגיש כל כך רע בגופו שלו, אמרה ל"טלגרף".

הליהוק של סביני לתפקיד טרנסג'נדר אינו מפתיע, אף שב"ניו יורק טיימס", קבעו כי היא סקסית מדי בשבילו ¬ ולא נראית כמישהי שצריכה ללמוד כיצד מתנהגת אשה. ובכל זאת, יש לה קול עמוק ומחוספס, לסת חזקה וכתפיים רחבות - "יופי לא קלאסי" מרבים לקבוע בכל הכתבות עליה. לרוב הכוונה בצירוף מלים זה היא לומר שהאשה לא יפה, במקרה של סביני מתכוונים למה שהשחקנית משדרת.

היא לא זוהרת, אלא אפילה ונוגה. קשה להיזכר בה מחייכת, בוודאי לא חיוך מלא שיניים עם עיניים בורקות, המתבקש מכוכבת הוליוודית. היא פחות אמריקאית ויותר אירופאית בסגנונה. לא פלא שהתפקיד הראשי הראשון שלה הוא בדרמה בריטית דווקא, אחרי תפקידי משנה בסרטים של וודי אלן, ג'ים ג'רמוש ולארס פון טריר.

סביני אומרת שהיא הולכת לאודישנים של סרטי מיינסטרים אמריקאיים, אבל אינה זוכה בתפקידים. לכן פיתחה באחרונה תסריט משלה על ליזי בורדן, רוצחת מניו אינגלנד בארצות הברית במאה ה-19.

סביני - בת 37 שגדלה בקונטיקט לאבא צייר, היא בלונדינית ארוכת רגליים ודקת גו, אך גם בשלל הבגדים האופנתיים בתפקיד החדש שלה ב"לפגוע ולהחטיא", היא נראית פחות כמו הבנות מנבחרת המעודדת של בית הספר התיכון ויותר כמו אלה שעישנו בהיחבא מאחורי הקיוסק. המראה שלה הוא פחות של שחקנית קולנוע, ויותר של אייקון אופנה רב פנים.

לא בכדי נבחרה בגיל 19 לככב בכתבה של הסופר ג'יי מקינרני בעיתון "ניו יורק", שבה הוגדרה כ"הנערה בה"א הידיעה בעלת סטייל של חוכמת רחוב". אחר כך הוכתרה כ"בחורה הכי קולית בעולם" - תואר שגורם לה לגלגל עיניים לשמים, אלא אם כן הוא מקדם את קו האופנה שלה.

בראיון שערכתי אתה לפני כשנה וחצי בבוורלי הילס, היו הרבה גלגולי עיניים וגם מבטים המייחלים לעזרת הסוכנת שלה - בעיקר בתגובה לשאלה על אמירותיה השליליות על אחת מעונות "אהבה גדולה". באותו ראיון אמרה שלפעמים היתה מעדיפה שדמותה תהיה קצת יותר נחמדה. תמיד אני מקבלת את הדמויות המניפולטיביות והחמוצות, אמרה אז מי שהתקבעה כסוג של ילדה רעה. בתפקיד החדש שלה היא דווקא טובת לב, חמה ומעניקה כל עוד היא לא הורגת, כמובן.

על סדר היום

סדרה שמזכירה עוד מקרים שבהם נשים התריעו ונתפשו בתגובה כהיסטריות

ייצוג הערבים בטלוויזיה וברדיו הגיע ב-2024 לשפל היסטורי

ביצוע מוצלח, אלים ואינטנסיבי: דיסני מחדירה משב רוח נחוץ למארוול

בדרכו הנלוזה הצליח הח"כ להרגיז את גיא פלג ואלמוג בוקר. הישג חסר תקדים

"היו בו סתירות. אולי הוא חשב שהוא בצד הנכון של ההיסטוריה"

כתבות שאולי פספסתם