המדריך שילמד את הציבור לזהות מוצרים שאינם באמת ידידותיים לסביבה

המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת הצרכן הציגו היום (שני) מדריך ראשון מסוגו, שנועד למנוע פרסום מטעה של מוצרים שונים כידידותיים לסביבה, כחלק מהתמודדות עם תופעה כלל-עולמית שזכתה לכינוי GREENWASH או "התיירקקות" בעברית. במשרד להגנת הסביבה מציינים שקיומם של פרסומים מטעים גורם לכך שצרכנים מאבדים את אמונם גם במוצרים שפותחו תוך הקטנת הפגיעה בסביבה.

המדריך החדש פותח לפי דגם של מדריכים הקיימים כבר בכמה מדינות, ובהן קנדה, ארצות הברית ובריטניה. מלבד יצירת מודעות ציבורית, המסמך יוכל לסייע לצרכנים להגיש תלונות או תביעות לפי החוק להגנת הצרכן, אם הם סבורים שנעשתה הטעיה לגבי ההיבטים הסביבתיים של מוצרים. במדינות כמו ארצות הברית הוגשו תביעות משפטיות בהיקף של מיליוני דולרים נגד יצרנים מסוג זה. בקרוב מתכוון המשרד להגנת הסביבה לפרסם באינטרנט גרסה נוספת המיועדת לציבור הרחב.

הכלל הבסיסי במדריך קובע שליצרן אסור להשתמש בהצהרה גורפת על כך שהמוצר שלו ירוק, אלא להסביר באופן ממוקד מהו היתרון הסביבתי שיש בו. למשל, גם אם יצרן מחברות שטוען שמוצרו עשוי מ-50% אחוז נייר ממוחזר, לא יכול להגדיר את המוצר כירוק כי ייתכן שהדבר נעשה בתהליך שעשוי לגרום נזק סביבתי. עוד כולל המדריך החדש הנחיות מדויקות לגבי הגדרת תכונות סביבתיות הקיימות במוצרים, בעיקר בכל הקשור למידת היותם פריקים ומתכלים או ניתנים למיחזור. המסמך מציין שלא כל מוצר פריק הוא גם מתכלה. פלסטיק, למשל, אכן ניתן לפירוק, אך הוא אינו מוצר מתכלה.

יצרן המגדיר מוצר כמתכלה יידרש, לפי המדריך החדש, לעמוד בדרישה שניתן להפוך את המוצר לדשן חקלאי. לפני סימונו כמתכלה יש לבצע בדיקה במעבדה המוכרת על ידי המדינה, שתקבע שהוא אכן עומד בדרישות. לחלופין ניתן לטעון שמוצר הוא מתכלה, אם הדבר קיבל תוקף מגופים כמו מכון התקנים בישראל.

באשר למוצרים המוגדרים כממוחזרים, יהיה על היצרנים להבטיח שבמוצר יש חומרים ממוחזרים בשיעור שאינו נופל מזה שנקבע בהגדרות של מוצרים שקבלו תו ירוק מטעם המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים. על מוצר המיועד לשימוש חוזר, יש לציין את מספר הפעמים המוערך שבו ניתן לעשות זאת וכמו כן לפרסם זאת רק אם יש בישראל מנגנון לאיסוף מוצר זה לשם הבאתו לשימוש חוזר. על פי המשרד להגנת הסביבה, יצרן שאינו עומד בכללים אלה גורם להטעיית הצרכן.

המדריך החדש אף מציין שהקפדה על דרישות החוק הקיים אינה נותנת ערך סביבתי מוסף למוצר ולכן אין להשתמש בכך להגדרת מוצר כירוק. בנוסף נקבע שיש להימנע מהצהרות על יתרון יוצא דופן שיש כביכול למוצר מסוים, אם מדובר בתועלת מקובלת ושכיחה. למשל, חברה למוצרי ניקוי הטוענת שהיא מגינה על הסביבה בגלל שאינה משתמשת בחומר כימי מסוים שבו לא משתמשות גם מרבית החברות האחרות.

במהלך הצגת המדריך היום, הציגה סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לתכנון, גלית כהן, ממצאים של שני סקרים שערך המשרד על בסיס פרסומים בתקשורת ובאינטרנט. בסקר אחד נבדקו פרסומים המתייחסים למוצרי ניקוי. מתוך 270 מוצרים שאחריהם נערך מעקב, בפרסומים הנוגעים ל-108 מוצרים טענו היצרנים ליתרונות סביבתיים של המוצר. על פי המשרד להגנת הסביבה, ב-94% מהמקרים בקבוצה זו, לא עמדו היצרנים בדרישות של המדריך החדש. ברוב המקרים היה מדובר בהגדרה עמומה מדי של היתרון הסביבתי של המוצר וב-27% מהמקרים בטענות בלתי מהימנות. כמו כן נערך סקר שעקב אחרי 106 פרסומים הקשורים לבנייה ירוקה, ש-90% מהם לא עמדו בדרישות לאמינות במידע הסביבתי. לפחות בשליש מהמקרים מדובר בהצגה מטעה או שגויה של נתונים ומידע.

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, אמר בעקבות פרסום המדריך החדש כי "לא ניתן שיישאו את שם הירוק לשווא. אם חברה צובעת ארובות בירוק זה לא אומר שהזיהום פחת, ואם חברת בנייה צובעת שער בירוק זה לא אומר שהשכונה ידידותית לסביבה. חברה שרוצה לטעון זאת, תצטרך לספק הוכחות".

על סדר היום

משחיזה את הלהב: סאטירה פוגעת במוניטין של מושאיה יותר מביקורת רגילה

במסע החיפושים אחר מקור השפות ההודו־אירופיות, רב הנסתר על הגלוי

חוקרים מצאו קווי דמיון בין שירת הלווייתנים לשפה האנושית

אוסף העתיקות המואביות מזויף, ועכשיו יש לכך גם חותמת מדעית

האם אנשים עניים נוטים להימנע מסיכון או לקחת סיכון? תלוי ב"סף הייאוש"

כתבות שאולי פספסתם