רבי שמעון בן צמח דוראן – המכלול
| לידה |
 פלמה דה מיורקה, כתר אראגון |
|---|---|
| פטירה |
.svg) אלג'יר, ממלכת תלמסאן (אנ') |
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.
קורות חיים
נולד בפלמה דה מיורקה, ספרד, בחודש אדר ה'קכ"א (1361), לרב צמח דוראן, ממשפחה נכבדה מפרובאנס מצאצאי הרמב"ן. במיורקה נתוודע לרבי וידאל אפרים תלמידו של הר"ן, ולמד תורה מפיו. ממנו גם רכש ידיעות במדע ובחכמת התשבורת, פילוסופיה ותכונה עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החכמה ההיא תחיה בעליה" - בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.
בבגרותו הגיע לארגוניה. בגזירות קנ"א איבד את כספו וברח לאלג'יר. שם פגש ברבי יצחק בן ששת (הריב"ש) שכיבדו. החיבה התחלפה במחלוקת, שעליה הביע הרשב"ץ חרטה לאחר זמן. בסופו של דבר משנפטר הריב"ש החליפו הרשב"ץ. הרשב"ץ ביקש שלא להיות מאושר על ידי המלך וחלק על התנהגותו של קודמו שקיבל אישור כזה, לדעתו היה בכך פסול.
נפטר באלג'יר בשנת ה'ר"ד (1444). ואת מקומו מילא בנו רבי שלמה (הרשב"ש) עד לפטירתו בשנת ה'רכ"ז (1467).
ספריו
- שו"ת התשב"ץ - עיקר מפעלו הוא בתשובותיו ההלכתיות, למעלה מתשע מאות תשובות הלכתיות שקיבצן לשלושה חלקים, גם צירף אליהם דיונים הלכתיים ובירורים נוספים, הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'תצ"ח. על עצמו העיד שמעולם לא חזר בו מפסיקה שנתן. הוא סבר שיש בכוחו לחלוק על קודמיו בסברותיהם, ופסיקתו הורתה דרך ליהודי צפון אפריקה דורות רבים.
- חידושי התשב"ץ - פירושיו על מסכת ראש השנה ועל מסכת קינים, בספר זה כלל אף את פסקיו להלכות נידה על פי סדר המסכת. ספר זה נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ה'תק"ה. בספר שיטה מקובצת הובאו אף מחידושיו על מסכת בבא מציעא שלא הגיעו אלינו. פירושו למסכת ברכות שנזכר בספר "יבין שמועה" מספר פעמים, נדפס לראשונה בשנת ה'תשל"א, ועוד במהדורה מדויקת ומוערת על ידי דוד צבי הילמן, הוצאת אהבת שלום, מודיעין עילית תשע"ב.
- זוהר הרקיע - פירוש על אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, למניין המצוות על פי דברי הרמב"ם והרמב"ן, בספרו הוא מגן על הרמב"ם מפני השגותיו של הרמב"ן. כפי שמציין בהקדמתו, את ספרו זה חיבר באלג'יר בשנת ה'קע"ז. יו"ל לראשונה בקושטא רע"ה.
- מגן אבות - ספרו הפילוסופי הגדול ובו ארבעה חלקים: החלק הראשון דן במציאות הבורא, באחדותו, בקדמותו ובתאריו. החלק השני על נבואה, תורה מן השמים, ונצחיות התורה. בחלק זה הקדיש פרק ובו הוא מתעמת גם עם תפיסות נוצריות ומוסלמיות. בין השאר הוא טוען, בדומה להשקפת הרבה חוקרים מודרניים, שישו הקפיד על שמירת המצוות. אף נגד האסלאם הוא יוצא וציין שהקוראן רחוק מלהיות ספר כליל שלמות, כפי שרואים אותו המוסלמים וגינה את אופיו הגשמי של גן עדן באסלאם. חלקים פולמוסיים אלו צונזרו בהרבה מהדורות, ונדפסו כספר נפרד בשם "קשת ומגן". אף במהדורות חדשות שנוספו בהם קטעים אלו הוסיפום בגופן שונה, כדי לציין את היעדרותן מהספר למשך מאות שנים. החלק השלישי דן בידיעת ה', השגחתו והאמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים. החלק הרביעי הוא פירושו על מסכת אבות, חלק זה נדפס בנפרד בליוורנו תקכ"ג, שאר חלקי הספר הפילוסופיים נדפסו מאוחר יותר בליוורנו בשנת תקמ"ה. בספר זה ניכרים יפה ידיעותיו בתחומי המדע והרפואה.
- אור החיים - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'"
- יבין שמועה - פסקים בהלכות שחיטה וטריפות.
- פירוש איזה מקומן - פירוש על פרק איזהו מקומן, ופירוש לברייתא דרבי ישמעאל.
- מאמר חמץ ואפיקומן- פסקים בהלכות חג הפסח וליל הסדר, כולל פירוש להגדה של פסח, ועוד. הספר יו"ל בליוורנו בשנת תק"ד.
- לוית חן - פירוש על התורה ובו מתעמת עם בן משפחתו הרב לוי בן גרשון.
- אוהב משפט - פירוש על ספר איוב ודן בו בהשגחת ה' בעולמו. נדפס בוונציה ש"נ.
- פירוש הלכות ברכות להרי"ץ.
- תיקון חזנים.
- תפארת ישראל- ענייני מולדות.
- מנהגים/תקנות- מנהגי קהילת אלג'יר.
בניגוד לרמב"ם, החזיק בעמדה המתירה להתפרנס מלימוד והוראת תורה.
זיקתו לפילוסופיה ולמדעים לא מנעה ממנו לתת אמון באסטרולוגיה. כפילוסוף היה מתון לעומת השכלתנות המיימונית מרחיקת הלכת, כך למשל הוא היה מאלה שהתנגדו לדעת הרמב"ם, לפיה על כל יהודי להאמין בי"ג העיקרים ואפילו אם הוא מתכחש להם בשוגג הוא נחשב כופר. יחסו לקבלה היה חיובי - הוא ציטט את דברי המקובלים, ואת ספר הזוהר ייחס לרבי שמעון בר יוחאי.
כמו כן חיבר פיוטים רבים, ופירש רבות את פיוטי הקדמונים. אף את נוסח מצבתו כתב בעצמו. בלשון זו:
”הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה
לָאֵל הָיָה לָנוּ מָעוֹן
אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר
כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן”
צאצאיו
בנו רבי שלמה (הרשב"ש), מילא את מקומו ברבנות אלג'יר.
בנו של רבי שלמה, רבי צמח דוראן, אף הוא היה מחכמי אלג'יר וממלא מקום אביו משנת רכ"ז (1467). כתב תשובות רבות בהלכה שהובאו אצל כמה פוסקים, בהם רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף. 150 מתשובותיו נדפסו יחד עם תשובות אחיו רבי שמעון בספר "יכין ובועז" (ליוורנו תקמ"ב).[1]
רבי שלמה בן צמח דוראן, רשב"ץ האחרון (נינו של רבי צמח) ורבי שלמה דוראן (נכדו של רבי שמעון דוראן), פעלו באלג'יר כרבנים וראשי ישיבה, בסוף המאה ה-16.[2]
לקריאה נוספת
- א' נחלון, ארגון הקהל לפי התשב"ץ, הקונגרס העולמי למדעי היהדות ו, ג (תשל"ו) 301-310.
- י' ליבוביץ, ר’ שמעון בן צמח דוראן ותפיסת חילוף החומרים בספרו "מגן אבות", קורות ז, ט/י (תש"ם) 626-633.
- הרב י' קטן, מבוא לשו"ת התשב"ץ, הוצ' מכון שלמה אומן-ישיבת שעלבים, מכון ירושלים-אור המזרח, כרך א, תשנ"ח, עמ' 19-59.
- הרב א"ר זיני, מבוא לספר מגן אבות, ירושלים : ארז, תש"ס.
- גולדמינץ, תשובות חדשות מכ"י מאת הרשב"ץ דוראן, מוריה 28, ה-ז (תשס"ז) טז-יט.
- נחום אריאלי, משנתו הפלוסופית של ר’ שמעון בן צמח דוראן, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשל"ו 1976.
- אתי בן סעדון (ההדרה, מבוא, ביאור והערות), שירתו של רבי שמעון בר צמח דוראן, מכלול שיריו של הרשב"ץ, הוצאת יד בן צבי, 2012
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
|
- כתבי רבי שמעון בן צמח דוראן בפרויקט בן-יהודה
- אבי (סת') קדיש, ספרו של אברהם אבינו: רבי שמעון בן צמח דוראן ובית מדרשו של הר"ן. עבודת ד"ר, אונ' חיפה 2006 (אנגלית).
- דוד הלחמי, רבי שמעון ברבי צמח דוראן (רשב"ץ), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- דוראן שמעון בן צמח (רשב"ץ), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אפרים חזן, ר' שמעון בר צמח דוראן (הרשב"ץ), אתר הזמנה לפיוט
- אפרים חזן, הפולמוס היהודי נוצרי בפיוטי תחינה של הרשב"ץ, אתר הזמנה לפיוט
- "שלמה בן צמח דוראן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאמר על חכמת הקבלה אצל הרשב"ץ של הרב זכריה זרמתי באתר תורת אמ"ת
- רבי שמעון בן צמח דוראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ספריו
- אפיקומן - הגדה של פסח באתר הספרייה הלאומית
- ספר התשב"ץ, לעמבערג (לבוב) תרנ"א, 1891, באתר היברובוקס
- חידושי הרשב"ץ, ליוורנו תק"ה, 1744, באתר היברובוקס
- תשב"ץ - חלק ב, אמשטרדם תצ"ח, 1738, באתר היברובוקס
- מגן אבות, ירושלים תשס"ג, 2003, באתר היברובוקס
- מגן אבות (מסכת אבות), ירושלים תש"ס, 2000, באתר היברובוקס
- , באתר ספאריה
- קשת ומגן, ברלין תרמ"א, 1891, באתר היברובוקס
- זוהר הרקיע, וילנא תרל"ט, 1889, באתר היברובוקס
- שמעון בן צמח דוראן, ספר זוהר הרקיע, קושטא: דפוס יוסף בן עייד קאבצי, רע"ה, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צמח בר' שלמה דוראן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1224, באתר HebrewBooks
- ↑ שלמה בן צמח דוראן; שלמה דוראן , ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה בר' צמח דורן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1308, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של רבי שמעון בן צמח דוראן על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | |
|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
שמעון בן צמח דוראן34714219Q2918665