themarker.com

הצעירים בירושלים נלחמים במבנים הנטושים

️Fri Mar 23 2012

מיקומך באתר

נדל"ן

מצוקת הדיור

הצעירים בירושלים נלחמים במבנים הנטושים

יותר מ-45 אלף דירות בישראל עומדות ריקות - כך עולה מדו"ח ועדת טרכטנברג ■ השבוע החליטה הממשלה לקבל את המלצת הדו"ח ולמסות את בעלי הנכסים האלה ■ ייתכן שצעירים בירושלים יחגגו את ההחלטה במסיבה בדירה נטושה ■ כך רקדו הירושלמים את מאבקם בעיר הרפאים כל הדרך אל הכנסת

רנית נחום-הלוי, פרשנות

>> המסיבה שנערכה בשעת לילה ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים באוגוסט האחרון לא פורסמה ברבים - ובכל זאת התייצבו אליה מאות חוגגים. היא נערכה באתר מוזר מעט: בניין נטוש שבבעלות קק"ל המכונה, שמאז המסיבה מכונה בפי הצעירים הירושלמים "החזיר": "הכניסה לבניין היתה חסומה בבלוקים ופרצנו אותם", מתארת עידן פינק, פעילה בקבוצת "המעברה", שאירגנה את המסיבה. "במשך שבוע השקענו בניקיון המקום ואחר כך משכנו את הציבור לבוא באמצעות פרסום מפה לאוזן".

את שמו, "החזיר", קיבל המבנה הודות לקבוצת יוצרים ישראלים, "גרילת תרבות", שהגיעה גם היא למסיבה, כתבה שירי מחאה על קירות המבנה - ועיטרה את חזית הבניין בציור בצבע ורוד המזכיר ראש של חזיר. אבל לשם יש גם משמעות סמלית - הוא מייצג מבחינת הפעילים שהגיעו לחגוג בו את החזירות הכלכלית של המדינה, לדבריהם, שכתוצאה ממדיניותה עומדים ברחובותיה בניינים נטושים כמו זה, במקום שישמשו את הציבור.

גם הבחירה בבניין כאתר מסיבות לא היתה מקרית - קבוצת הפעילים ביקשה להעלות לסדר היום הציבורי והעירוני את קיומם של המבנים הרבים הנטושים בעיר. את המשטרה זה כמובן לא הרשים - והיא סגרה את האירוע לאחר יומיים. כעבור כשבועיים שוב פקדו את "החזיר" חוגגים צעירים, אמנים ומתופפים ששמעו על האירוע מפה לאוזן - וגם הפעם הגיעה המשטרה לעצור את החגיגה.

הפעם המשטרה כבר לא חיכתה שצעירי ירושלים ישתלטו שוב על המבנה - והכניסה אליו נאטמה על ידי המשטרה. אבל מה שהתחיל בספונטניות נהפך לטרנד חדש: מסיבות במבנים נטושים - ונוספו עוד תנועות ירושלמיות שלקחו חלק בתופעה. בין היתר, חגגו במתחם הסיבים הנטוש שברחוב עמק רפאים בעיר. המתחם, שבבעלות חברת קולוני של איש העסקים האמריקאי יוסי מוניאן, עמד נטוש מאז אמצע שנות ה-60 ובמקום קידמה החברה הקמת בית מלון עם 200 חדרים.

מסיבה נוספת נערכה בבית ג'ייקובס - הבית ששימש מעונם של ראשי ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, גולדה מאיר ולוי אשכול בקרן הרחובות בן-מימון ואושיסקין בשכונת רחביה. בנוסף, גם פסיטבל בהשתתפות אמנים מקומיים ביוזמת נטע מייזלס ואלעד ירון נערך בבית מלון הנשיא - מבנה שבבעלות חברת אפריקה ישראל שנותר נטוש, אף שמדובר במתחם יוקרתי שעליו תיכננה אפריקה ישראל להקים פרויקט מגורים, תוכנית שנדחתה על ידי העירייה. המבנה נותר נטוש והתנועה נכנסה למקום ופעלה בו במשך חודש. לאחר מכן התקיים במקום פסטיבל "ליל כל הקדושים" (Halloween) בהשתתפות עשרות צעירים, הופעות חיות ותערוכת אמנות פלסטית. גם החגיגה הזאת נעצרה על ידי המשטרה.

ירושלים לא לבד

אבל גם המסיבות האלה לא מקיפות את גודל הבעיה בעיר. במסגרת בדיקה שערכה עיריית ירושלים עולה כי בעיר ישנם 1,588 נכסים ריקים, מתוכם 862 נכסים בייעוד למגורים ו-605 נכסים לעסקים ומשרדים.

סעיף 330 לפקודת העיריות מאפשר לבעלי הנכסים לקבל פטור של 100% בארנונה ללא מגבלת זמן, מה שעודד את בעלי הנכסים לא לטפל בנכסים. לפי בדיקת העירייה, היקף הפטורים בנכסים הריקים שבעיר הגיע ב-2010 ל-26.4 מיליון שקל וב-2011 כבר קפץ ל-33.1 מיליון שקל. כלומר, לא רק הצעירים הזועמים מפסידים מהמבנים הנטושים, אלא גם קופת העירייה.

ירושלים לא לבד. בישראל כולה עומדים מבנים ובתים רבים נטושים. אמנם לעומת ארה"ב ומדינות נוספות בעולם בישראל אין כיום נתונים או מחקר מקיף בנושא, אך מהנתונים שפורסמו בדו"ח ועדת טרכטנברג, המסתמכים על נתוני חברת החשמל, בישראל ישנן 46,855 דירות ריקות בשל בחירת הבעלים שלא לאכלסן או בשל העובדה כי הוכרזו כלא ראויות לשימוש. המבנים שאינם ראויים לשימוש הופכים בהמשך לבעיה חמורה לסביבה וגורמים נזק אסתטי, בטיחותי, כלכלי ואף ביטחוני. כמו כן, בסביבתן מחירי הדירות צונחים, הפשיעה רבה יותר ולעתים גם שטח הבניין הופך לאתר פסולת מאולתר.

חברי תנועת הצעירים "התעוררות" שבירושלים הבינו שמדובר בנזק כלכלי-חברתי והחלו כבר ב-2008 לנסות לעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. הם פתחו עמוד פייסבוק שנקרא "ציידי הבתים נטושים" ובו העלו הגולשים כתובות ותמונות של אתרים נטושים. "תוך שבוע קיבלנו רשימה של 50 מבנים נטושים ברחבי העיר מה שאישש את תחושת הבטן שלנו שמדובר בתופעה ויש לפתור אותה", מסבירה מירב כהן, חברת מועצת העיר מטעם התנועה.

מירב כהן צילום: תומר אפלבאום ונטע בן עזרא

מאז הוקמה ועדת טרכטנברג הגיעו נציגי תנועת התעוררות לדיוני הוועדה והציגו בפניה את משנתם: למסות או לקנוס את בעלי הנכסים הנטושים היות שנכסיהם מהווים מפגע. לפי החלטת ועדת טרכטנברג, שאומצה השבוע בממשלה, נכסים אלה ימוסו בארנונה בשיעור כפול של 200% לאחר שתינתן לבעליהם 9 חודשי התארגנות. מהלכים נוספים שביצעה התנועה היו סריקת חוקי עזר שדרכם תוכל הרשות המקומית "לתקוף" את בעלי הנכסים ופנייה לכמה יזמים שירכשו נכסים נטושים אלה לצורך הכשרתם למגורים.

אבל עוד לפני שוועדת טרכטנברג נדרשה לעניין, אחד הגורמים שהתעניינו בדירות הריקות האלה הוא היזם ואיש העסקים מרק גולדפרב, שהקים קבוצה שנקראת "הבירה גרופ" לרכישת מבנים וקרקעות והקמת פרויקטים לדירות בהשכרה בירושלים. "אחד הרעיונות היה לקחת מבנים נטושים לקנות ולשפץ אותם ואחר כך להשכיר את הדירות", מספר גולדפרב. " המבנים האלה עומדים נטושים משתי סיבות עיקריות: האחת, כי יש הרבה יורשים ובעלים בנכס אחד, ושתיים, משום שאותם בעלי נכסים נטושים רוצים להרוויח כסף רב עבור הנכסים שלהם, הם במגעים עם העירייה להגדיל את הזכויות וכל עוד הם לא יקבלו אותן הם לא יזוזו מהמקום. גם המחיר שהם דורשים עבור הנכס אינו כלכלי. אלמלא לחץ והתערבות של הממשלה והעירייה, דבר לא יקרה".

בוועדת טרכטנברג שמו דגש על הבעיה והחליטו לפעול. "דירות רבות אינן ראויות לשימוש בשל מצבן הפיזי הלקוי", נכתב בדו"ח הוועדה, "אחד הגורמים לחוסר התמרוץ בשיפוץ הנכס הוא הפטור מארנונה הקבוע בחוק לנכס שנהרס או נכס שניזוק. הפטור שניתן משפיע על נקודת האיזון שבה מחליט בעל נכס אם להחזיר את הנכס למצב תקין או להותירו כנכס שאינו ראוי לשימוש. הפטור מאפשר למעשה לבעל נכס ניזוק המהווה מטרד משמעותי במרקם העירוני להשאירו במצבו ללא שיש לו כל עלויות לכך וללא הגבלת זמן".

"קיים מצב אבסורד", ממשיכה כהן. "במקום שבעלי הנכסים ישלמו קנס על המפגע שהם מחזיקים, הם מקבלים פרס באמצעות פטור מארנונה למשך שנים ארוכות. המצב הגיע לכדי אבסורד ששמענו שחלק מבעלי הנכסים הורסים קצת את המבנה שלהם כדי שגם הם יוכלו ליהנות מהפטור הזה".

החלטת הממשלה למיסוי בעלי הנכסים אמורה להגיע לשינוי חקיקה בכנסת ובהמשך גם בעיריות לשינוי צווי הארנונה. מדובר באלפי יחידות דיור הקיימות בכל עיר וההערכות הן כי מדובר בהכנסה מארנונה לקופת הרשויות המקומיות המסתכמות בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

על אף שביצוע ההחלטה לא יהיה מידי, עבור תנועת התעוררות מדובר בניצחון מתוק. "בימים הקרובים מתכוונים לעשות לעבודת שיווק גדולה מול יזמים לדחוף את הנושא", מסכמת כהן, "מבחינתנו מדובר בבשורה קטנה אבל חשובה לביטול הפטור הגורף מארנונה שממנו נהנו עד כה בעלי נכסים אלה. הדבר מתקבל לאחר מאמצים רבים שעשינו בנושא במשך שנתיים, בניסיון להשמיש מאות נכסים שעומדים נטושים".