שדה הקרב העתידי: כך ימנע צה"ל הרוגים ופצועים במלחמה הבאה

אם בימי שלום אומת הסטארט־אפ הישראלית מתבטאת במפתחי אפליקציות צעירים ובמהנדסים מוכשרים שעובדים במרכזי פיתוח זרים - בימי מלחמה מתגלה לעולם אומת סטארט־אפ אחרת, שמורכבת מקבוצה גדולה של מהנדסים ותיקים וצעירים, המפתחים טכנולוגיות שמשמשות בשדה הקרב ומסביב לו. כמו שהטכנולוגיה משנה את החיים הפרטיים, כך היא משנה גם את שדה הקרב. הדוגמה הבולטת היא כמובן מערכת כיפת ברזל - אך היא אינה היחידה.

בימים אלה פועלות מחוץ לרצועת עזה ובתוכה שלל מערכות, שתפקידן להחליף את החייל בשדה הקרב ובביטחון השוטף, להפחית את רמת הסיכון לחייו וליצור לצה"ל יתרון איכותי על פני החמאס. בשלב זה לא ידוע מה חלקם במערכה של רובוטים - אך הם ממלאים תפקיד בהגנה על ישראל גם בימי שגרה.

אחד התחומים המרכזיים שיעצבו את שדה הקרב העתידי, שישראל היא מרכז ידע עולמי בו, הוא הכלים הבלתי־מאוישים באוויר, בים וביבשה. כבר בשנות ה–70 הוכנסו לשימוש בישראל כלי טיס בלתי־מאוישים (כטב"מים) לאיסוף מודיעין איכותי בזמן אמת, שישמש את מקבלי ההחלטות ואת הכוחות בשטח. מאז, הטכנולוגיה התקדמה - ניתן לשלוט מרחוק ביותר כלים, ויכולות האיסוף שבהן מצוידים הכלים הבלתי־מאוישים השתכללו והשתפרו.

מסלקים פצצות ומבצעים סריקות

בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש כלים רובוטיים קרקעיים לשימוש צה"ל, למשימות ביטחון שוטף וסילוק פצצות. לאורך הגבול עם עזה, למשל, כרב"מים מסוג גארדיום מבצעים משימות ביטחון שוטפות בשגרה. כלי רכב בלתי־מאוישים מבצעים פעולות סריקה לאורך הגדר באופן יומיומי, ומוודאים שאין חדירות ושלא הונחו מטענים. הם מסייעים לחיילים שמפטרלים באזור ולתצפיתנים. על גבי כלי הרכב האלה ניתן לשאת ציוד לתצפיות ואמצעי לחימה.

במהלך מבצע עופרת יצוקה (סוף 2008־תחילת 2009) השתמשו בצה"ל בעשרות רובוטים שניתנים לנשיאה על ידי חיילים, המזכירים מכונית על שלט רחוק, בעלי יכולות מתקדמות. הרובוטים נכנסו למבנים לפני הכוחות, כדי לבדוק אם הם ממולכדים ואם יש בהם פתחי מילוט, שדרכם ניתן לחטוף חייל.

אחד הרובוטים הבולטים בקטגוריה זו הוא איי־דרייב של ODF הישראלית, העוסקת בפיתוח אמצעי תצפית. עם מוצריה הבולטים נמנה גם איי־בול - כדור שניתן לזרוק לחדר ושממפה אותו באמצעות מצלמה מסתובבת.

מוצר נוסף בקטגוריה זו הוא איי־רובוט (iRobot) אקספלורר, שמפתחת חברת איי־רובוט האמריקאית, הידועה יותר בישראל כיצרנית שואבי אבק רובוטיים ביתיים, ומופעל כבר כיום על ידי יחידת יהל"ם ויחידות חי"ר של צבא ארה"ב. האיי־רובוט נע לפני הכוח, ומשמש לתצפית ולאיסוף מודיעין - כך שהכוח מגיע מוכן יותר ליעד. דגם נוסף בסדרת רובוטים זו כולל גם זרוע המשמשת לסילוק פצצות ולטיפול במטענים, ורובוט גדול יותר שמסוגל לטפס במדרגות או בתלוליות בשטח.

הציוד שמותקן על גבי האיי־רובוט כולל כמה מצלמות - אחורית, קדמית, מצלמת זום ומצלמה תרמית לפעילות בלילה - ומאפשר איסוף של מודיעין טקטי בתוך מבנים ובשטח. ברובוט מותקן גם מיקרופון, וחלקם אף מצוידים ברמקולים, כדי שיוכלו לתקשר עם מי שנמצא מולם. עלות כל רובוט מסוג זה נעה בין 100 ל–200 אלף דולר, בהתאם ליצרנית וליכולותיו.

"רובוט לא צריך הפסקות"

"צה"ל החליט לשלב כבר כיום את הרובוטים במשימות הביטחון השוטף. אנחנו מנסים להביא את הרובוטים למקומות שבהם יש להם יעילות מבצעית גבוהה יותר. כשיש למשל נגיעה בגדר, במקום להקפיץ חיילים ניתן להקפיץ רובוט. בניגוד לחיילים, שמתחלפים אחת לתקופה, הרובוטים נמצאים בשטח כל הזמן, והמערכות יודעות לזהות שינויים בגזרה על סמך השוואה למצב בעבר" - כך הסביר ב–2012 אל"מ נסים לוי, שהיה אז ראש מחלקת מערכות ממונעות (מע"מ) בחטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה, וכיום משמש ראש רשות פיתוח טנקים (רפ"ט) במשרד הביטחון.

לוי אמר בזמנו כי "החזון ארוך הטווח הוא שרובוטים יהיו בתפוצה הרבה יותר רחבה בצבא, בכל אותם מקומות ומשימות שבהם הם יכולים להחליף חייל או לסייע לחיילים ולייעל את היכולות המבצעיות של צה"ל. החזון היותר רחוק הוא שרובוטים יוכלו להחליף חיילים במשימות שגרתיות ושוחקות".

לדברי ד"ר איזבל עוקשי, ראש מינהלת רובוטיקה צבאית בתעשייה האווירית, "באופן כללי, כשמערכות רובוטיות מחליפות מערכות מאוישות, זה חוסך לא רק בסיכון של החיילים - אלא גם בעייפות שנגרמת ממשימות משעממות שחוזרות על עצמן וממשימות מלוכלכות, לפי רמת הסיכון שיש באזור. בן אדם צריך הפסקות ולישון - הרובוט לא צריך".

"אין גוף שחף מטעויות מבצעיות, אבל בעזרת הכלים האלה עושים פחות טעויות. כשיש לך את היכולת שכלי רכב בלתי־מאויש נותן לך, זה פותח את העיניים ומאפשר לקבל החלטות טובות יותר עם פחות טעויות", מוסיף דני ביכמן, מנהל שיווק בחטיבת מל"ט של התעשייה האווירית.

לדברי עוקשי, "שדה הקרב העתידי מורכב מכלים מאוישים ובלתי־מאוישים שיחסכו בסיכון בחיי חיילים וישמשו לטובת מילוי המשימות. היא מעריכה שבתוך חמש שנים הכלים הבלתי־מאוישים ייהפכו לחלק אינטגרלי מכוחות החי"ר. עם זאת, היא לא צופה שבעתיד יילחמו צבאות של רובוטים זה בזה. רק בסרטים יש צבא של רובוטים. אנחנו מדברים על שילוב".

ישראל בחוד 
החנית בתחום

השילוב בין הצרכים הבטחוניים של ישראל בשלל החזיתות והמומחיות הטכנולוגית בחברות התעשייה הביטחונית הביא לכך שישראל נהפכה למוקד ידע עולמי בתחום הכלים הבלתי־מאוישים. חברות כמו רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות נמצאות בחוד החנית העולמי בתחום והן מתאימות את הפתרונות שלהם לצרכים הביטחוניים של ישראל. "לאורך השנים נצבר ניסיון מבצעי וקשר קבוע בין התעשיות הביטחוניות בישראל למשתמש המבצעי. הניסיון המבצעי משפיע על הדרישות בשלב האיפיון ועל פיתוח דורות המשך. יש לנו לקוחות בכל העולם, אבל הלקוח הישראלי הכי חשוב לנו, מן הסתם", אומר ביכמן.

בצה"ל, מדור מערכות רובוטיות בחטיבה הטכנולוגית אחראי על פיתוח וקידום התחום ועל הקשר עם התעשייה. המדור עוסק בהנדסת מערכת, פיתוח אביזרים וניהול פרויקטים בתחום מול התעשיות בישראל ובחו"ל. כמו כן נעשה במדור פיתוח פנימי. בין השאר מפותחות בו מערכות הפעלה לרובוטים, שמבוססות בין השאר על "חלונות" של מיקרוסופט ומערכות מקובלות אחרות. במסגרת המדור מתבצעים גם ניסויים בטיחותיים לפני אישור השימוש ברובוטים ביחידות.

עם זאת, השימוש בכלים בלתי־מאוישים נפוץ פחות ממה שניתן היה לצפות — והסיבה לכך היא דווקא לא טכנולוגית. "עדיין אין תפישות מגובשות של תורת לחימה לעולם של הרובוטיקה", טוענת עוקשי. "הצבאות עדיין לא פיתחו דוקטורינות ושיטות הפעלה. הכוונה היא איך לוקחים את המערכת ומתאימים אותה לשימוש הצבאי: אם יש למשל משימה של פינוי נפגעים, צריך לדעת בכמה כלים אפשר להשתמש ביחד, מי קורא לכלי ראשון, מי במחלקה לוקח פיקוד על הכלי, מי נותן פקודה להתחיל לזוז עם הרובוט, מה הגדרת התפקידים".

להערכת ביכמן, "בהתחלה המל"טים היו לא מוכרים ונכנסו לשימוש בטיפטוף. ככל שהזמן עבר הבינו את היתרונות המבצעיים, והדרישה של המשתמש המבצעי שמפעיל את המערכת ושל מקבל ההחלטות הלכה וגברה. אני מניח שנראה אותו הדבר בכלים הקרקעיים".

חסם נוסף שעומד בדרכם של הכלים הבלתי־מאוישים אל שדה הקרב הוא סדרי עדיפויות של הממשלות שמשפיעים על הקצאת תקציבים. בצה"ל הסבירו בעבר שעלות האחזקה השוטפת של הרובוטים אינה גבוהה, מכיוון שרובה נעשית במסגרת הצבא. "ככל שנייצר יותר מערכות ופלטפורמות, הניסיון ועלות הייצור ישפרו את המחיר. במקביל, ככל שיהיו דרישות למשימות משוכללות יותר עולות העלויות של המערכות עצמן", אומר ביכמן.

"מטיסים מל"ט 
בעזרת עכבר"

בחלוף השנים המערכות הבלתי־מאוישות נהפכות ליותר עצמאיות ולתלויות פחות במפעיל שלהן. פיתוח טכנולוגיות ומומחיות בתחום זה רלוונטי לא רק לשוק הביטחוני, אלא גם לגופים כמו גוגל, שמפתחת רכב שנוהג בעצמו. לדברי ביכמן, "אפשר לראות את האבולוציה של המערכות במל"טים: בתחילת הדרך היתה שליטה מרחוק והמל"ט היה ידני יותר. ככל שעברו הדורות והשנים האוטונומיה משתכללת והולכת, אם כי תמיד יש אדם שמעורב בתהליך שמקבל את ההחלטה. יותר משימות שהיו בעבר ידניות נהיו אוטונומיות. כיום למשל מטיסים את המל"טים בעזרת לחיצת עכבר על נקודה, בהשוואה לפקודות ידניות בג'ויסטיק בעבר".

בים - אבטחת חופים ואסדות נפט

הזירה האחרונה שאליה נכנסו כלים בלתי־מאוישים היא הים. בשנתיים האחרונות הצטרף לחיל הים הפרוטקטור - כלי שיט בלתי מאויש, המצויד באמצעי תצפית המספקים לכוחות תמונה בזמן אמת מהים, בתאורת יום ולילה, ובמערכת נשק. השליטה בכלי השיט נעשית במלואה מרחוק, מחדר שליטה הנמצא ביבשה.

את הפרוטקטור פיתחה חברת רפאל בשיתוף עם חיל הים. עלות כל יחידה היא כמה מיליוני שקלים. השימוש הראשוני בפרוטקטור היה נגד איומים ברצועת החוף הדרומית שבאחריות צה"ל, וההפעלה נעשתה מבסיס אשדוד. מאז המערכת מתניידת בהתאם לצרכים המבצעיים.

הפרוטקטור הוא באורך 9.1 מטרים וברוחב 3.2 מטרים - ויכול להגיע למהירות של 30 קשר ‏(כ–55 קמ"ש‏). הפרוטקטור מצויד במערכות GPS ובמצפנים חשמליים, וכמו כן מותקנת עליו מערכת כריזה, כדי שיוכל לתקשר עם כלי שיט אחרים שבהם הוא נתקל. על גבי הפרוטקטור מותקנת מערכת ירי מיוצבת בתצורת מא"ג.

הפרוטקטור שייך לדור החלוצי של כלי השיט הבלתי־מאוישים, או בראשי התיבות הצה"ליים: כשב"מים. בעוד שבעולם האווירי המזל"טים נהפכו לחלק בלתי נפרד, בעולם הימי המהפכה עוד בחיתוליה. גם בתעשייה האווירית מפתחים כלי במשפחה זו, תחת השם "קאטאנה". כלי השיט של התעשייה האווירית ארוך יחסית (12 מטר), ומצויד בשני מנועים בהספק של יותר מ–500 כוח סוס כל אחד - סדר גודל של מנועים של טנק. הכלי מסוגל להגיע למהירות של 100 קמ"ש ונועד למשימות שיטור - למשל סביב אסדות גז ונפט - לסיור ולהצלה.

ביבשה - פריצת צירים, אבטחה שוטפת ונשיאת מצאות

כיום השימוש העיקרי בכלים בלתי־מאוישים הוא בגזרת האוויר, שם קיימים כלים שמשמשים לאיסוף מודיעין, למשל שובל ואיתן, כטב"מים כבדים של התעשייה האווירית, ורוכב שמים של אלביט, שנועד לתת תמונת מודיעין אווירית בזמן אמת ברמת הגדוד. ואולם בחילות היבשה, הרובוטים והכלים המשוכללים הם עדיין לא חלק אינטגרלי מהגדודים.

"רובוטיקה קרקעית זה תחום מתפתח והוא עדיין לא בשל. אנחנו מצפים שהוא יתפתח כמו תחום המל"טים", אומרת ד"ר איזבל עוקשי, ראש מינהלת רובוטיקה צבאית בתעשייה האווירית. לדבריה, הכלים בתחום מתחלקים לפי סוגי משימות: כיום רוב הרובוטים בחילות היבשה ובגופי הביטחון הם רובוטים קטנים לפירוק מטענים ופצצות, בדומה לרובוטים המשטרתיים - אך מתחילים להיווצר גם רובוטים לעבודה מבצעית, כולל משימות אבטחה של סיור בגבולות ובמתקנים רגישים. מערכת כזאת נמצאת בשימוש בגבול כיסופים ברצועת עזה. שם כלי הרכב הוא גארדיום, מתוצרת G–Nius, חברה בת משותפת של התעשייה האווירית ואלביט. הכלים שמיועדים לביטחון שוטף מצוידים בציוד לתצפיות קרקע, בדומה למל"טים.

קטגוריית רובוטים נוספת לכוחות הקרקעיים נועדה להקל על חיילים על נשיאת משאות כבדים. הרכב מלווה בשטח את החיילים, נושא משאות כבדים ולא נדרש לתדלוק במשך שעות ארוכות. לרכב מסוג זה יש יכולת גם לפנות נפגעים מהשטח. רכב כזה נמצא בפיתוח בתעשייה האווירית. שמו REX, וכיום עובדים על דור ב' שלו. במלחמת לבנון השנייה נעשה ניסיון שימוש באלפקות לנשיאת משאות לצד הכוחות הלוחמים - אך עם תחילת הירי האלפקות ברחו. כלים רובוטיים לא ייתקלו בקשיים מסוג דומה.

משימה נוספת לכלים הבלתי־מאוישים בקרקע היא פריצת צירים. לקטגוריה זו מפותח בתעשייה האווירית סה"ר - סיור הנדסי רובוטי - מערכת שנמצאת בפיתוח בשיתוף עם קינטיקס נורת' אמריקה וחברת ווטרפול הישראלית ומבוססת על הבובקאט. "המערכת מוסיפה יכולת של ביצוע משימת פתיחת צירים לא מאוישת בצורה אפקטיבית ומדויקת", אומרת עוקשי. "אם יש מטענים או משהו שמפריע בציר, שולחים כלי הנדסי, והוא עוקף את המטען, מפוצץ אותו או מזיז אותו הצדה". עוקשי מציינת כי בעולם נעשה מאמץ לפתח גם כלים בלתי־מאוישים שנועדו להתמודד עם איומי אב"כ.

באוויר - מודיעין בשמן אמת לדרג האסטרטגי

"ישראל נחשבת מובילה בעולם בתחום כלי הטיס הבלתי־מאוישים", אומר דני ביכמן, מנהל שיווק בחטיבת מל"ט של התעשייה האווירית. "אחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים הוא חוסר במודיעין בזמן אמת. הכטב"מים נועדו לתת למקבל ההחלטות בכל הרמות מודיעין בזמן אמת שיוכל לקבל החלטות נכונות ולא על בסיס שמועות או הערכות".

כיום, סל הפתרונות הרחב ביותר בתחום הכלים הבלתי־מאוישים הוא בתחום זה: החל ממערכות מיני ומיקרו־מל"טים קטנות, ששוקלות קילוגרמים בודדים, ועד הכלי הגדול ביותר, "איתן", מל"ט ששוקל 5 טונות.

על גבי המערכות המוטסות מותקנות טכנולוגיות לאיסוף מודיעין חוזי, לתאורת יום ולילה, למודיעין אותות וכן מכ"מים. המידע שנאסף באוויר משמש לא רק את מקבלי ההחלטות בדרג האסטרטגי, אלא גם משרת את הכוחות הלוחמים בשטח.

אחת הדוגמאות הבולטות היא רוכב שמים, מיני־מל"ט שפיתחה אלביט מערכות, המיועד לגדוד בשטח ומספק לו תמונת מודיעין בזמן אמת. משקלו של רוכב שמים הוא כשבעה ק"ג, והוא מצויד במצלמות שמייצרות תמונה של שדה הקרב באזור שבו הגדוד פועל. המטוס מצויד במנוע חשמלי, עם סוללה שמספיקה לכשעתיים באוויר - ולאחר מכן נדרשה טעינה או החלפת סוללה. טווח הקליטה בין תחנת השליטה והבקרה למטוס הוא 10 ק"מ, בתנאי שיש קו ראייה בין המפעיל למטוס. גובה הטיסה האופייני הוא 1,000 רגל ‏(כ–300 מטר‏).

כתבות מומלצות

על סדר היום

וויז וצ'ק פוינט הודיעו שמוצרי הענן שלהן יתמכו אלה באלה

אמנם זה רק מינוי זמני, אבל הוא הופך אותה לישראלית הכי בכירה באינטל

מייסד אונבו השנויה במחלוקת גייס מעל 20 מיליון דולר לחברה חדשה

"קוצצתי הבוקר": גל הפיטורים במטא מתחיל - וכבר הגיע למרכז הפיתוח בת"א

גל הפיטורים במטא מתחיל - וכבר הגיע למרכז הפיתוח בתל אביב

מדדים של קסם

כתבות שאולי פספסתם

הפנטזיה החדשה של ההייטק: סטארט־אפ של אדם אחד בשווי של מיליארד דולר

"סוחרי חלומות נהפכו לסוחרי סיוטים ומבטיחים זכות לדירה בחצי מיליון שקל"