כך הפכה BBC לרשת האנטי-ישראלית הבולטת מתחילת המלחמה

את העובדה שלונדון לא מחכה לנו הפנמנו כבר מזמן, אבל עדיין המשכנו להאמין – ממש כמו שחנוך לוין טען בשירו – שלפחות הטלוויזיה בה מצוינת, ובמיוחד ערוצי החדשות שלה, שנחשבים למהימנים בעולם. אלא שככל שעובר הזמן מסתבר שהטלוויזיה הלאומית הבריטית, BBC, כבר מזמן לא דוגמה לסיקור עיתונאי מופתי, במיוחד כשמדובר באסון 7 באוקטובר והמלחמה בעזה.

מערכת היחסים המתוחה בין ה-BBC לישראל ולקהילה היהודית בבריטניה הגיע לשפל חדש בתחילת השבוע, בעקבות התלונות על הסרט התיעודי שהפיקה "עזה: איך לשרוד באזור מלחמה?", שהובילו גם להסרתו מהאתר. הסיבה: מפיקי הסרט לא טרחו לידע את הקהל שהגיבור הראשי של הסרט, עבדאללה אל-יזורי בן ה-13, הוא בנו של סגן שר החקלאות של חמאס בעזה. התאגיד גם לא ידע כי אחד הצלמים, חאתם ראווח, פרסם פוסטים המהללים את מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ופיגועי טרור אחרים. אבל זה לא הכול - בהמשך התברר גם שציטוטים כמו "הג'יהאד נגד היהודים" אבדו בתרגום והפכו ל"מלחמה בכוחות הישראלים" כדי להישמע עדינים יותר.

כעת תוהים פוליטיקאים ואנשי תקשורת בריטים-יהודים כמה מעלות ההפקה, 400 אלף פאונד, הגיעו מהתקציב הציבורי ובעיקר, איך שומרים על אמינותה של BBC, ממערכות החדשות המוערכות בעולם, ככל שמתגלה גודל ההטיה בסיקור מאז תחילת המלחמה בעזה.

אמש התנצלו BBC על הסרט הדוקומנטרי. הם הכריזו שאין בכוונתם ״לשדר אותו שוב או לאפשר צפייה חוזרת במתכונתו הנוכחית". דובר התאגיד הודה כי "התגלו בו פגמים רציניים" והוסיף כי "BBC ומפיקי הסרט שגו ולוקחים אחריות הן על הטעויות והן על הפגיעה במוניטין התאגיד".

אלא שגם ללקיחת אחריות יש כנראה גבול: "במהלך הצילומים חברת ההפקה נשאלה מספר פעמים בכתב על קשרים אפשריים בין משפחתו של הנער לארגון חמאס" - מנסים להסביר בתאגיד. "הם הודו מאז כי ידעו על קשרי המשפחה של עבדאללה אל-יזורי עם חמאס ולא עדכנו אותנו. זו אשמתנו שלא גילינו את האמת לפני שידור הסרט".

הם מבטיחים בדיקת עומק של תהליך הפקת הסרט, כולל תקציב הפרויקט "כדי להבטיח שאף גוף או אדם הקשור לחמאס לא תוגמל או קיבל מתנות בתמורה להשתתפותו".

הפרשה הנוכחית היא רק קצה הקרחון: כבר בספטמבר 2024 פורסם בעיתון "הטלגרף" דו"ח שניתח את סיקור ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה במגוון כלי התקשורת של ה-BBC: רשתות טלוויזיה ורדיו, אתרי החדשות, הפודקאסטים והפרסומים ברשתות החברתיות. את הדו"ח הזמין עורך הדין הבריטי-ישראלי טרוור אסרסון והוא נערך על ידי עשרים עורכי דין ומנתחי נתונים שנעזרו בבינה מלאכותית. במהלך המחקר זוהו 1,553 הפרות של הנחיות התאגיד, והן כללו אי דיוקים, הטיה בטקסטים ובעריכה וכן במידע שעשוי לעניין את הציבור ולא הופיע בידיעות. על פי הדו"ח, "ה-BBC הציגה את חמאס כגוף טרור הרבה פחות מאשר הדרך בה קיבעה את היותה של ישראל מדינה צבאית ואגרסיבית. ישראל תוארה כמבצעת פשעים פי ארבע יותר מהחמאס (127 פעמים לעומת 30 אזכורים), פי 14 כמבצעת "רצח עם" (283 לעומת 19 אזכורים) ופי שישה יותר כמפרת חוקים בינלאומיים (167 מול 27 אזכורים). התקופה חופפת את תלונתה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג".

תגובת ה-BBC הייתה כי הם "ישקלו בתשומת לב את הדו"ח", שהוגש להנהלת הארגון ולחברי מועצת המנהלים, ודובר התאגיד אף הצהיר כי המסמך "מעלה שורת שאלות רציניות על שיטת הדיווח". למרות זאת, לא נראה שהמגמה השתנתה.

בתחילת אוקטובר 2024 חתמו 100 מעובדי ה-BBC על עצומה שנשלחה למנכ"ל הרשת ובה טענו כי הסיקור ברשת מוטה לטובת ישראל. גם הפעם בחרו בתאגיד לומר שהם מקבלים כמות כמעט זהה של תלונות על הטיה בעד ונגד ישראל. "זה לא אומר שאנחנו מניחים שמה שאנחנו עושים תמיד נכון, אנחנו מקשיבים לכל הביקורות מתוך ה-BBC ומחוצה לו ואנחנו מנסים לראות כיצד אפשר להשתפר", ענו אז.

זוהי בדיוק אותה אסטרטגית הגנה של ה-BBC שאותה ניתן למצוא גם בתגובה לשערורייה בנושא הסרט הדוקומנטרי הנוכחי: "אם כולם מתלוננים, אז אנחנו בטח עושים משהו בסדר". בהודעה על הורדת הסרט "עזה: איך לשרוד באזור מלחמה?" מהממשק של התאגיד, מסר הדובר כי "שגיאות אכן נעשו ב-18 החודשים האחרונים, וכל צד טען שאנחנו תומכים בצד השני וזאת למרות שהתאגיד מוחה ומסביר שאלו טעויות שקורות במהלך סיקור עימות מורכב שמתפתח במהירות". הוא גם הוסיף "לא ברור איזה מסקנות אפשר להסיק מנתוני (התלונות) הללו".

או בניסוח קצת פחות בריטי: ב-BBC מעדיפים להסתכל על מספרי התלונות ולא על גודל הטעות. עד כמה גדולים הפערים בטעויות עצמן? צלילה לדף התיקונים וההתנצלויות הרשמי של התאגיד מראה כי מאז 7 באוקטובר ועד היום, פורסמו 60 תיקונים על ידיעות. 15 מהם היו על המלחמה בעזה. בתשעה מהמקרים נאלץ ה-BBC לתקן מידע שגוי על ישראל. בחמישה מקרים הם התנצלו או תיקנו מידע לא מדויק הקשור בצד הפלסטיני, ופעם אחת מידע שלא היה מדויק לגבי שני הצדדים. התלונות מהצד העזתי נוגעות לכמות הנרצחים מידי החמאס ב-7 באוקטובר ("1,200 ולא 1,300 כפי שצוין בתחילה"), בווידאו של תקיפת אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם ("המתעדת פרסמה שזו תקיפה של האוהדים הישראלים נגד אזרח הולנדי וקודם לכן אפשר היה להתרשם כי מדובר בתקיפה על האוהדים הישראלים"). נרשם גם זעזוע מהעובדה ש"מספר מפגינים זוהו כתומכי חמאס בשעה שהם היו אלפים ופרו-פלסטינים".

באשר לתיקונים על עיוותים בסיקור על התנהלותה של ישראל, קשה לשכוח את קביעתו הלא מבוססת של כתב הרשת בעזה, ג׳ון דוניסון, על "הפצצת בית החולים אל-אהלי בעיר עזה" ב-17 באוקטובר 2023, שהתקבעה כהתקפה ישראלית שגבתה את חייהם של מאות פלסטינים, כאשר בסופו של דבר הוכח כי מדובר בשיגור כושל של רקטה של הג'יהאד האיסלמי וכי מספר ההרוגים נמוך בהרבה. אבל היי, ה-BBC התנצל, כלומר הזכיר כי "הכתב לא דיווח שהייתה זו התקפה ישראלית אלא שהתמונה עדין לא ברורה".

עוד "טעות" מתייחסת לדיווח מ-15 בנובמבר 2023, לפיו "הצוות הרפואי ודוברי הערבית היוו מטרת הפשיטה על בית החולים", כשלמעשה כוחות צה"ל הביאו צוותים רפואיים ודוברי ערבית כדי לתקשר עם עובדי ומאושפזי בית החולים. ה-BBC פרסם כי הם "מתנצלים על הטעות והגרסה הנכונה פורסמה כמה דקות לאחר מכן ואף התנצלנו בשידור", רק חבל שההסבר למה שבאמת קרה לא הופיע בהתנצלות הרשמית.

בין ההתנצלויות האחרות גם כינוי הפגנה נגד הקרנת סרט על הטבח בפסטיבל הנובה "משמרת מחאה" פרו-פלסטינית, וכמובן "12 אנשים נהרגו במתקפה על הגולן הכבוש על ידי ישראל" – שבא לתאר את פגיעת רקטת חיזבאללה במגרש הכדורגל במג'דל שמס ב-27 ביולי 2024, שגבתה את חייהם של 12 ילדים וגרמה לפציעתם של עוד 34 ילדים ואנשים. עכשיו ספרו לנו מניין האנגלית שלכם.

באות הצטיינות זכתה כתבת ה-BBC ששאלה את דו"צ לשעבר באנגלית, יהונתן קונריקוס, אחרי מבצע חילוץ החטופים ממחנה נוסייראת ב-8 ביוני 2024, "האם ישראל עדכנה את הפלסטינים לפני פעולת החילוץ?". קורינקוס השיב לה בהומור בריטי "איננו יכולים לצפות מישראל שתזהיר לפני פשיטת חילוץ והצלה, כי אז המחבלים יהרגו את החטופים והמטרה לא תושג".

לצד הסיקור הבעייתי, יש חלק רקוב נוסף בממלכת ה-BBC והוא הווי העובדים שם. בנובמבר 2024 התבקשו עובדי התאגיד להתלבש "בצבעי דגל פלסטין, או לעטות כפייה במסגרת יום הקורא לתמיכה בסיום המלחמה בעזה ולשחרור החטופים". אומנם הם זכרו שיש בעזה גם חטופים, אבל הצבע הצהוב לא היה בהמלצות הסטיילינג. הקריאה הגיעה מארגון הגג של העובדים בבריטניה, TUC, אבל על פי דיווח של ה''טיימס'', איגוד העיתונאים חשש שמחאה פוליטית תגרום לזיהוי הסיקור של ה-BBC עם הצד הפלסטיני, ובכך לאובדן אמינותו. לדעתם התאגיד לא היה צריך להשתתף באירוע שהוא מסקר. מה גם שהוא גרם לעובדים היהודים להרגיש מאוימים.

בעיה לא פחות חמורה היא אנשי הצוות המקומיים. מחד, העיתונות הזרה תוקפת את ישראל על שאינה מאפשרת לאנשיה לסקר מתוך עזה, ומאידך ה-BBC והרבה מהרשתות הזרות האחרות אינן מציבות סטנדרטים לעיתונאים העזתים עליהם הן נסמכות בהכנת הדיווחים, וכך קורה שפעמים רבות מדובר בתומכי חמאס, או סתם עיתונאים שאין להם את חופש הסיקור המערבי - והרשתות יודעות זאת. כך גם קרה ששישה מתוך שמונה רופאים שרואיינו לכתבה שפורסמה במרץ 2024, לפיה צה"ל עינה עובדי בית חולים בחאן יונס, הם בעצם תומכי חמאס שהעלו פוסטים אנטישמים בעבר, כפי שהוכיח תחקיר של ה''דיילי מייל''. גרוע מכך, חלק מהעיתונאים שמסקרים את עזה עבור ה-BBC תמכו בעצמם בפוסטים כאלו. אז כנראה שלא רק שבלונדון הייאוש כבר לא כזה נוח, אפילו הטלוויזיה כבר לא טלוויזיה.